מתקפה מאיראן ומתקפה מחברון – מצא את ההבדל

מתקפה מאיראן, מתקפה מחברון

שנה חדשה החלה, וכל בית ישראל מתפללים שאכן תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. ולקראת סיום השנה הקודמת, שהייתה אולי הסוערת ביותר מזה עשרות שנים, חוינו באותו לילה שתי מתקפות, המסמלות יותר מכל את המציאות שלנו כאן מול האויב המבקש להשמידנו.
המתקפה שהכל דברו עליה, נתחו אותה ומחכים לתגובתנו עליה, היא כמובן המתקפה האיראנית. כמאתיים טילים נורו לעבר ישראל, כאשר התוצאה היא הרוג אחד ערבי. המתקפה שנדחקה לשוליים, לעומת זאת, הייתה קטלנית בהרבה. שבעה יהודים נרצחו ביפו על-ידי ערבים מחברון, אשר האמצעים שעמדו ברשותם היו קטנים לאין ערוך מאלו העומדים ברשות משטר האייתולות בטהרן.
מה, אם כן, גרם לכך שדווקא הפיגוע ביפו היה קטלני הרבה יותר? ניתן לייחס זאת למקרה, אך דומני שיש כאן נקודה עקרונית, המלמדת אותנו רבות, ואשר אסור להתעלם ממנה. והעובדה, ולפיה שני האירועים ארעו ממש באותו הזמן – זועקת אלינו שנשים לב לכך ולא נתעלם מהמציאות.
עם איראן אין לישראל סכסוך טריטוריאלי, וממילא לא עברנו על איסור ‘לא תחנם’ ביחס אליהם. כך גם עם עיראק, שזרקה עלינו סקאדים בשעתו ולא הרגו כי אם יהודי אחד. ערביי חברון, לעומת זאת, הם חלק מהאויב שבתוכנו, מהשכים בעינינו והצנינים בצדנו, שנצטוינו להוריש, ותחת זאת – השארנו אותם כאן, ולא רק זאת, אלא שהקמנו להם ‘רשות’ שממנה יוצאים פיגועים. בנימין נתניהו מדבר כבר שנים רבות על האיום האיראני, אך מתעלם באופן עקבי – כמו כל שאר מנהיגי ישראל – מהאיום הקיומי הגדול בהרבה, האיום של ערביי ארץ-ישראל שמשני צדי ‘הקו הירוק’.
האם מנהיגי ישראל אינם מודעים לסכנה הפנימית, המכרסמת בתוכנו ואשר חומרתה גדולה בהרבה מהסכנה החיצונית? דומני, שלא. הם קוראים דו”חות מודיעין, הם רואים נתונים. אולם השקפת עולמם הליברל-דמוקרטית אינה מאפשרת להם להגיע למסקנות שהשכל הישר מחייב. מדובר בהכרעה שעבורם היא כואבת מנשוא בין קיומה של המדינה היהודית לבין הערכים הדמוקרטיים של שויון, זכויות אזרח ללא הבדלי דת וגזע וכל שאר היסודות שהמדינה המערבית בנויה עליהם.
אולם לא יהיה מנוס, ובורא עולם יכריח אותנו לבחור – מדינה יהודית כרצון התורה, בה גוי יכול לקבל לכל היותר מעמד של גר-תושב נטול כל זכויות פוליטיות, וגם זאת בתנאים מגבילים המבטיחים את נאמנותו המוחלטת למדינה היהודית, או מדינת כל אזרחיה, ביטול חוק השבות וקץ המדינה היהודית. ומשום שההכרעה קשה עבורם מנשוא, הם מעדיפים להתמקד באיום האיראני.
אך בורא עולם לא יאפשר לברוח מההכרעה, כפי שבסוגיה היסודית עוד יותר של הגדרתנו כאומה – לא יהיה מנוס מלהכריע – ממלכת כהנים וגוי קדוש או ככל העמים בית ישראל, חלילה. מוטב שנכריע אנו, ונבחר בחיים, בטוב, בעול מלכות שמים ובמדינה יהודית, מאשר לספוג עוד אסונות כמו לפני שנה, שידחקו אותנו להכרעה.
הכותב הנו יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG
גם הערות תתקבלנה בברכה בדוא”ל הנ”ל.

Israeli Government Continues Push to Abolish Cash…

Are we prepared to survive in a cashless society?

 

Recently, I’ve read about the Israeli government pushing to cancel 200-shekel bills, as part of a long-term drift toward a 100% cashless future. I was aware that large-scale transactions in cash have been limited for some time now, but until this moment, I kind of overlooked the final goal of abolishing cash altogether.

This is an alarming trend.

Going cashless will hurt the most vulnerable, like seniors and technologically challenged people. Or think about a woman in an abusive marriage, who can’t access a bank account or credit cards. Those little bits of cash she manages to stash away may be her only path toward an emergency escape.

When you have no access to physical money, you can instantly become completely destitute if the government decides to freeze your account for any reason, like protesting mandatory vaccination. Abolishing cash means stripping away a large part of our independence, freedom, and privacy.

In Israel, the official pretext for limiting cash is cracking down on criminal groups. But a capable government should have ways of fighting organized crime without cutting into the rights and freedoms of law-abiding citizens.

“Stash up cash” is common preparedness advice. If there’s a natural disaster, war, or a massive cyber attack, if the power or WiFi are out and people can’t access banks or use their credit cards, physical money may be the only way to buy food and other essentials. In a country like Israel, with so much instability, canceling cash is an extremely short-sighted move.

All of this makes me think: how can you prepare for an emergency situation or a long-term crisis, with cash being no longer available?

Precious metals like silver and gold can be a huge advantage in this situation, since they’ve kept their intrinsic value for thousands of years. Foreign currencies may likewise be useful. [As a side note, governments that want to chip away at people’s freedoms may also crack down on the possession of precious metals and other valuables.]

Continue reading…

From Domestic Felicity, here.

REMINDER: The Shmini Atzeres Pogroms Were Coordinated by the State of Israel!

“To see what is in front of one’s nose needs a constant struggle.” Rabbi Chananya Weissman is here to help.

An excerpt from his latest newsletter:

Thousands of invaders in dozens of locations all being totally on the same page about their ability to rampage in heavily protected border communities for hours, despite Apache helicopters and reinforcements being minutes away (and nothing being too far in Israel), is overwhelming evidence, beyond any reasonable doubt, of coordination.

On top of that add children and old men with canes being brought to loot in a supposed active war zone, also without concern that they would run into the IDF at any point.

We also have testimonies that soldiers were given stand down orders, and that urgent requests for help throughout the massacre went unheeded when help was minutes away. Testimony is evidence in every legal system.

The only reasonable explanation is corroboration to enable the attacks, though of course, if pressed, the criminals and their lawyers (devil’s advocates) will come up with some story and hope people buy it.  I see no reason to be a devil’s advocate and come up with stories on their behalf, or accept highly implausible stories on their behalf, and pretend this is reasonable and moral.

Even the media reported this: Israeli military abandoned kibbutz for hours during Hamas’ attack Oct. 7, IDF inquiry finds

Even when security forces did arrive at the entrance of the kibbutz, they failed to engage in combat amid scattered or conflicting orders, the inquiry found.

Some were following a command decision to “wait in order to evacuate civilians.” Others were fighting, then exited the kibbutz in response to a command decision, while some waited for a force commander and others remained outside the community to set up a perimeter.

There is also no plausible explanation for a lack of response for so long without stand down orders.  And soldiers who went on their own faced heat for it.  None of this is new.

The soldiers literally stood outside the kibbutz and watched the massacre.  Imagine how conditioned you have to be to follow such orders, regardless of the official justification.

Also imagine how conditioned the people have to be to take to the streets over nonsense, and only when called to do so by controlled organizations that manipulate them, but not over this.

The stated purpose of the IDF (Israel Defense Forces) to exist is to defend Israeli citizens from just this sort of thing.  They ignored copious warnings for months on end, threatened to prosecute those who persisted to give warnings, confiscated weapons from the nearby communities, and stood down while our people were being slaughtered.  All of this and more is indisputable fact.

And then comes the Kill Shot:

“Israel should commemorate October 7 not with a moment of silence, but 8 hours of silence.”

Ouch.

How Our Subscribers Viewed Hyehudi on Ellul

Most opened mailing:

Most click throughs:

Most engaging mailing:

Least opened mailing:

Least click throughs:

OK!