ולא תחניפו את הארץ – הרב שמואל אליהו נגד העיסקה

מתוך אתרי החדשות:

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, תקף הלילה בשיעורו השבועי את שחרור המחבלים המסתמן בעסקת החטופים. הרב אמר ששחרור מחבלים רוצחים מנוגד להלכה.

הרב תקף את דעת הרבנים שמתירים לשחרר מחבלים בעסקה: “כולם מזכירים את ההלכה שצריך לשחרר שבויים, וזה נכון. אבל יש דבר שלא מזכירים וצריך לדעת. יש איסור חמור בתורה לשחרר רוצחים. הם מדברים על שחרור של 3000 מחבלים ומתוכם 300 רוצחים. זה אסור, ארבע פעמים התורה אומרת שאסור לשחרר רוצחים”. אני אומר לחכ”ים הדתיים כשאתם באים לקבל החלטה אם להצביע בעד העסקה או נגד, תבדקו מה ההלכה אומרת, מה כתוב בתורה ברמב”ם ובגמרא, לא מה כתוב בעיתונים. בשביל מה יש לכם כיפה על הראש?”.

הרב הוסיף: “התורה אומרת ששחרור רוצחים מעודד רוצחים אחרים – “ולא ישפוך דם נקי בקרב ארצך אשר ה׳ אלקיך נותן לך נחלה והיה עליך דמים”. משמעות הפסוק היא שכאשר אתה משחרר רוצחים יש עליך דמים, כי אתה גורם במעשיך את רצח האנשים הבאים. הדין הזה נכון לכל מי שתומך בשחרור מחבלים רוצחים, שההלכה אומרת שצריך להעניש אותם קשות: “והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך”.

“חשוב מאוד לשחרר שבויים, אבל אין היתר לסכן את עם ישראל בשביל לשחרר שבויים״, הדגיש הרב. “‘אין דוחים נפש מפני נפש’. אל תעביר למחבלים אוכל, וכך תחייב אותם לשחרר את השבויים. מעבירים להם 64 אלף טון מזון בגלל הלחץ של נשיא שבעוד שבוע הוא בבית אבות, ומתפלאים למה הם לא משחררים את אחינו החטופים”.

על פי נתוני אלמגור שהביא הרב, 14 אחוז מהמשוחררים חוזרים לפעילות רצחנית: “אם משחררים 3000 מחבלים, למעלה מ-400 מהם יחזרו לפעילות רצחנית. 70 אחוז יסבירו למה כדאי לרצוח יהודים. מדובר באלפי מורים שיסתובבו בבתי ספר ויגידו לתלמידים: ‘תראו, אני רצחתי יהודים והנה אני משוחרר ומקבל אלפי דולרים מאבו מאזן, כדאי לכם להיות כמוני”. וזה הפך התורה״.

“כל הטבח שהיה בשמחת תורה הוא תוצאה של טירוף שחרור המחבלים בעסקת שליט”, אמר הרב. “בגלל העסקה המופקרת ההיא, המשא ומתן עכשיו כל כך קשה. המחבלים יודעים שעל אדם אחד שחררנו אלף מחבלים, הם מבינים כי אפשר ללחוץ אותנו לשחרר את כל המחבלים שבבתי הכלא כדי לשחרר עשרות חטופים. במבצע אנטבה המחבלים ביקשו שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל תמורת 105 חטופים יהודים. כשאנחנו התחלנו לוותר הגענו למצב כזה מטורף שמשלמים על כל חטוף מאות מחבלים. כשאנחנו מתנהלים בצורה כזו הם מתאמצים לחטוף אפילו גופות של ישראלים. הם יודעים שנשלם”.

“כך ההלכה בשולחן ערוך, אני מתפלא על הרבנים שבאים ואומרים לשחרר, מאיפה אתם מביאים את ההלכה הזאת? זה נגד הגמרא, נגד המשנה, נגד הרמב”ם והשולחן ערוך, מי התיר לך? על סמך סברא שיש לך בראש? איך מותר לבן אדם לעבור על מה שכתוב בתורה?”

“בהסכמי גלעד שליט האלופים וראש השב”כ הסכימו לקחת את הסיכון”, המשיך הרב, “מי אתם שתיקחו סיכונים נגד מה שהקב”ה אומר? איך אתה יכול לקחת סיכון? החיים של החיילים הם הפקר בעיניך? כבר ראינו את חוסר האחריות שלהם, את קוצר ידם, את הזחיחות ההרסנית של אותו ראש אמ”ן שהלך לישון אחרי ששמע את ההתראות, אותם הקצינים שלא מעירים את ראש הממשלה כי הם יודעים יותר טוב ממנו מה לעשות. הם עכשיו יקבלו את ההחלטה? מי אתם? מי שמכם”.

“הדיבור מיועד לשרים ולחברי הכנסת”, סיכם הרב, “הם צריכים לעשות כל מה שביכולתם כדי לעצור את ההסכם, אנחנו צריכים למחות בכל כוחנו, אף אחד לא מינה אתכם כדי לסכן את החיים שלנו. תשחררו את החטופים באמצעות לחץ צבאי לא בסיכון חיים של חיילים ואזרחים״.

Let Ten Thousand Different Exclusionary Property Regimes Bloom!

Here’s the notice outside the Beis Medrash of Rabbi Yitzchak Meir Morgenstern, mandating a $1,000 fine for using a smartphone without a hechsher:

  1. I love that’s in dollars!
  2. Adam oser es shelo, but I’m not sure this is enforceable.
  3. “Good fences make good neighbors.”
  4. Read Hoppe’s anti-democracy book on the greatness of exclusionary signs.
  5. Internet, etc. is not for everyone.
  6. I’m generally against smartphones…
  7. It’s complicated? Sure, so what?

Learn more here.

וורט חזק מהרב אליהו מאיר פייבלזון

קבלתי:

בשב”ק המרוממת בחברון עיה”ק של קדושת ציון אמר [אחד החברים], בשם הרב פייבלזון:

איך אומרים בלשון הקדש צלותי ובעותי? מה המשמעות של “צלותי ובעותי” בלשון הקדושה?

תשובה: בחרבי ובקשתי!

The Libertarian ‘Lynch’ of Pro-Israeli Walter Block Violates Sidney Hook’s Ethics of Controversy

Copied from here:

  1. Nothing and no one is immune from criticism.
  2. Everyone involved in a controversy has an intellectual responsibility to inform himself of the available facts.
  3. Criticism should be directed first to policies and against persons only when they are responsible for policies and against their motives or
  4. purposes only when there is some independent evidence of their character.
  5. Because certain words are legally permissible, they are not therefore morally permissible.
  6. Before impugning an opponent’s motives, even when they legitimately may be impugned, answer his arguments.
  7. Do not treat an opponent of a policy as if he were therefore a personal enemy or an enemy of the country or a concealed enemy of democracy.
  8. Since a good cause may be defended by bad arguments, after answering the bad arguments for another’s position present positive evidence for your own.
  9. Do not hesitate to admit lack of knowledge or suspend judgment if evidence is not decisive either way.
  10. Only in pure logic and mathematics, not in human affairs, can one demonstrate that something is strictly impossible. . . The question is always one of the balances of probabilities. And the evidence for probabilities must include more than abstract possibilities.
  11. The cardinal sin, when we are looking for truth of fact or wisdom of policy, is refusal to discuss, or action which blocks discussion.