מעלת טל – דוקא בארץ ישראל
אמרו חכמינו על מנחת העומר – מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים.
והנה דרשו חכמים על הפסוק יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי שהמטר עיתים טוב ועיתים רע מלשון עריפה, מה שאין כן טל שלעולם טוב. וקשה מהי הנפת העומר לעצור טללים רעים.
ומלבד מה שעצם הדרשה שרק בגשם שייך עריפה קשה שהרי נא’ בסוף וזאת הברכה “וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל” ומצאנו מפורש לשון עריפה על טל?
והנה הפעם הראשונה שמצאנו בתורה את עניין הטל הוא בברכת יצחק ליעקב שאמר לו ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש ויש לשים לב להבדל בין הברכה ליעקב לברכה לעשיו שאמר לו יצחק משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל, שליעקב הברכה היא שאלהים יתן לו מטל השמים ולעשיו אמר בדרך סתם שיהיה מושבו מטל השמים.
ומכאן נבאר את חילוק דרשות חז”ל, שבאמת בחו”ל הטל אינו משתנה והוא קבוע ומה שאמר משה תזל כטל אמרתי היה בחו”ל וכן גם מגוריו של עשיו בהר שעיר, מה שאין כן בארץ ישראל זה משתנה מטובה לרעה ואדרבה זוהי הברכה שזה בידי ה’ ולכן אמר משה לישראל בארץ ישראל “אף שמיו יערפו טל” שזה לכאו’ לשון קשה ופירש רש”י כעין ברכתו של יצחק, ונראה לי שדוקא בעניין הזה של ויתן לך אלהים” ושייך שם גם עריפה שזה קשה.
וזה העניין שבבבל אמרו ג’ מפתחות בידי ה’ חיה תחיה וגשמים, במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה, שזה העניין של הטל שאינו על עצם השפע שמגיע מהגשם אלא על השמירה המיוחדת שלו משמים שלא יפסד, וכמו שנבאר.
וזה העניין שבבבלי אמרו בגשמים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר שאינם נעצרים ואילו בירושלמי מפורש שבקיץ אומרים מוריד הטל, וכן לגבי שאלה שבבבלי יש רק שאילת גשמים ואילו בקיץ לא מבקשים טל ולכן אמרו שאין להתפלל תפילה קצרה בחורף כי צריך להוסיף שאילת גשמים וזה יכול לבלבל. מה שאין כן בירושלמי שצריך לשאול טל בקיץ ולכן אמרו שהנוסח בחורף הוא ברך שנתנו גשמי ברכה ובקיץ הנוסח ברך שנתנו טללי ברכה.
ועניין השמירה של הטל הוא שזמן הקציר בארץ ישראל נמשך שבע שבועות מפסח ועד עצרת ובזמן הזה שהוא גמר בישול התבואה החיטים והשעורים צריכות עדיין לחות כדי להשלים גידול הגרעינים ואם חסרה הלחות הזו אז נקרא שיש “שידפון” וזה נגרם בד”כ ע”י רוח קדים כמו אצל פרעה שדופות קדים, וצריך שמירה מיוחדת לעצור רוחות רעות, ומלבד העניין הזה גם ללא הרוחות הרעות מזג האויר החם שיש בתקופה זו ונדרש לשם ייבוש התבואה יכול לעצור את התפתחותה המלאה בגלל חוסר לחות וגשם או שפיכת מים מזיקים לתבואה שיכולה להתעפש ולהגיע לידי ירקון והצורה הטובה ביותר זה ע”י טללים טובים במינון נכון ומדויק לשמור על לחות התבואה בלי לגרום לירקון וזה מיוחד בדוקא לארץ ישראל כמו שנא’ “שבועות חוקות קציר ישמור לנו” ובאיוב נא’ – “וטל ילין בקצירי” ומצאנו בעוד מקומות במקרא שהטל שייך בדוקא לעניין הקציר וכמו שנא’ כחום צח עלי אור כעב טל בחום קציר
נוסיף את מה שאמרו במשנה כלים – ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומהי קדושתה? שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאים כן מכל הארצות, ומובן מאוד לפי זה העניין שברכת שמים מיוחדת יש בארץ ישראל ששיך בה שינוי לטוב ולרע לפי השגחה מיוחדת ואולי זה גם העניין של הדין המיוחד להביא שעורים וחיטים וביכורים דוקא ממקומות משובחים ביותר ששם ניכרת ברכת ה’ המיוחדת בארץ
תוספת חשובה מענין גדעון שביקש סימן להשגחת ה’ על עמו בעניין הטל שבכל מקום לא יהיה ורק על הגיזה יהיה ואח”כ הפוך ובזה נתגלה שבא”י יש השגחה מיוחדת גם על הטל כמו המטר, וזה הפירוש תמיד עיני ה’ אלהיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה גם בחורף בגשמים וגם בקיץ בטל.
וכמבואר בכתובים שעניין מדין ועמלק בזמן גדעון היה ש”לא השאירו מחיה בישראל, והיה אם זרע ישראל ובאו מדין ועמלק וחנו עליו וגו’ דהיינו שאפי’ שהיה ברכת הגשמים עדיין לא היה פרנסה כי הגיעו נזקים לגידולים, וזה העניין שנגלה המלאך תוך כדי שגדעון חובט חיטים בגת להניס ממדין, והאות להשגחה היה בעניין הטל כמו שביארנו שהוא שייך למפתח של פרנסה וכמו שאמרו בגמ’ דמזוני לא בזכות תליא אלא במזלא תליא אבל בא”י זה מעל למזל ושייך שינוי בזה. ולכן בזכות מנחת העומר נצח גדעון, כנא’ שם חלמתי והנה צליל שעורים מתהפך במחנה מדין ואמרו חז”ל -זה מנחת העומר.
מסקנא הלכתית בשולי המאמר – ראוי בארץ ישראל להזכיר טל בברכת השנים או ברך שנתנו טללי ברכה כנוסח הירושלמי או ותן טל לברכה על פני האדמה.