Romantic View of Torah Disputants As Clashing Warriors…

Tosefta end of Mikvaos:

פרה ששתת מעת לעת ושחטה בתוך מעת לעת זה היה מעשה והיה ר’ יוסי הגלילי מטהר ור”ע מטמא סייע ר”ט את ר’ יוסי הגלילי. סייע ר”ש בן ננס את ר’ טרפון סילק ר”ע את ר’ יוסי הגלילי אחר זמן מצא לו תשובה אמר לו מה אני לחזור אמר לו לא לכל אדם אלא שאתה יוסי הגלילי. אמר לו הרי הוא אומר (במדבר יט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא כשהם שמורים למי נדה ולא כששתתן פרה (זו היה מעשה) ונמנו שנים ושלשים זקנים בלוד וטהרוהו (באותה שעה) קרא ר”ט המקרא הזה (דניאל ח) ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצונו והגדיל [זה] ר”ע (אומר) (שם) ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו זה ר’ יוסי הגלילי ותשובתו (שם) ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עומד לפני האובל וירץ אליו בחמת כחו וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו זה עקיבא ושמעון בן ננס (שם) ולא היה כח באיל לעמוד לפניו זה עקיבא (שם) וישליכהו ארצה וירמסהו זה יוסי הגלילי (שם) ולא היה מציל לאיל מידו אלו שנים ושלשים זקנים שנמנו בלוד וטהרוהו.

תקציר יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש

תקציר יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש – “זאת חנוכה” תשפ”ה

יום ראשון, 5 בינואר 2025

בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה, בפעם ה-26 התאספו שוחרי לשון הקודש ביום חמישי, ב’ בטבת תשפ”ה, מ13:00 ועד 19:00, והפעם באכסנייה המכובדת של מכללה ירושלים, ושל החוג ללשון הקודש של המכללה. למרות העיסוק בכמה נושאים “נפיצים”, התנהל יום העיון באווירה טובה, בדיבוק חברים, “שבת אחים גם יחד”, תוך לימוד והחכּמה והקשבה הדדית, על ידי קהל מגוון שהמשותף להם: אהבת התורה גם מהצד הלשוני-דקדוקי.
יום העיון הוקדש לזכר החיילים סמ”ר ישי מן ז”ל ולזכר רס”ר (במיל’) שלמה אביעד ניימן ז”ל, בתוך שאר הקדושים הי”ד, שנהרגו על קידוש השם במלחמה זו ובשאר מערכות ישראל, ובמהלכו נישאו תפילות לשלום כל כוחות הביטחון ולהצלחתם במיגור אויבינו, לשלומם של החטופים, ולחזרתם המהירה הביתה בריאים, לרפואת כל הפצועים, בתוך שאר חולי ישראל, ובתפילה שישובו המפונים וכל ישראל לגבולם.

  • את יום העיון פתח הרב מאיר מיארה שעסק ב”לשון הקודש בפיוטים” – שימוש לשון הקודש בפי הפייטנים באשכנז ובספרד כפי שנתייסדה בפי ראשוני חכמי הלשון בימי הגאונים.
  • אחריו דן משה אוסי ב”שמות הא-ל ביהדות ובאסלאם“. הוא עסק בשמות האל בעברית ובערבית: א-ל, א-לוהים, י-ה, אללה, ובכינויים לאדם המכילים שם אלוהות, וכן במקומה של מחרוזת התפילה-המסבחה באסלאם.
  • שלמה דוידוביץ דיבר על “בניין התפעל בתור ‘פועל יוצא’ בלשון חז”ל“. בניין התפעל משמש בדרך כלל כפועל שאינו עומד ואינו יוצא אלא חוזר, כלומר פעולה שעושה האדם לעצמו, או בהוראה סבילה, כגון ‘נשתנה’. הבנה של פועל בבניין התפעל במשמעות יוצאת – נראית זרה. אעפ”כ, בלשון חז”ל יש פעלים בבניין התפעל שמשמשים כפועל יוצא.
  • רפאל זר הרצה על “הניקוד המבחין במסורה הטברנית“. כל המצוי במסורה הבבלית למקרא מכיר את סימני האבחנה המצויים שם למכביר, כגון אבחנה בין שמות קודש ובין שמות חול וכיו”ב. מקובלת הדעה שהמסורה הטברנית ענייה בהרבה מאחותה הבבלית בכל הקשור לסימני ניקוד שבאו לשם אבחנות משמעות, ויש להניח שאכן זה המצב. עם זאת, אפשר שהיא לא עד כדי כך ענייה. בהרצאה הוא הציג דוגמאות חדשות לאבחנות משמעות בעזרת סימני ניקוד, במסורה הטברנית.
  • יוני וורמסר, ראש החוג ללשון הקודש במכללה, הציג בפני הקהל את החוג ללשון הקודש, ופתח בדברים לזכרה של ד”ר ליאורה פטרובר ע”ה שנלב”ע לפני כחמישה חודשים, ועמדה בראש החוג.
  • כותרת הרצאתו: “ר’ זלמן הענא: שינויי נוסח וחידושים מפליגים – למה?” ר’ זלמן הענא נודע כמדקדק דגול אך שנוי במחלוקת. חידושיו בדקדוק ופועלו בהגהת נוסח התפילה עוררו את התנגדותם של רבים, הן מחכמי תקופתו הן מחכמים שחיו אחריו, ואפילו עד ימינו אנו. לעיתים הגיעה ההתנגדות עד לכדי התקפות אישיות נגדו והאשמתו בעשייה ממניעים בלתי טהורים. אך הבנה מעמיקה של טיבה של לשון הקודש לפי שיטתו, ושל הגישה הדקדוקית הנובעת ממנה, מאירה את הדברים באור אחר. בהרצאה הוא הציג את יסודות שיטתו ועל פיהם התבארו המניעים לרוב חידושיו בדקדוק ולהגהותיו בנוסח התפילה.
  • אחריו דיבר שלום כהן אזוג על “בקיאותם הלשונית של חכמי ישראל” – האם חכמי ישראל שהיו בקיאים בכל מקצועות התורה שלטו בכללי הלשון העברית? האם יש מגדולי ישראל ששגו בסוגיות לשוניות, ואם כן, כיצד עלינו להתייחס לזה?
  • עו”ד צבי ארנברג שהוציא לאור בחנוכה השתא את ספרו “על מנהג שבת וחג”, הציג את הנושא של אחד מפרקיו – “על קוצה של ו’“: בקריאת התורה נוהגים יהודי אשכנז שהגבאי פותח במילים “ותגלה ותראה” ובמועדים “ויעזור ויגן”. מהו מקומה של ו’ החיבור בפתיחה זו? למה היא בדיוק מחברת? ההרצאה עסקה בהשתלשלות נוסח תפילה זו ונוסחיה.
  • אוריאל פרנק דן ב”סוגיות באות החמישית“, כלומר: מהם “שנים שהם חמישה” סוגי האות ה’? ומהו הסוג הששי שיש להימנע ממנו? ומהם עשרת התפקידים של אות השימוש ה’, לפני מילים ולאחריהן (וחלקם גם שגורים בלשוננו)?
  • אליהוא שנון עסק ב”אתגרי הדפוס בעברית“. קשיי הדפסת העברית, ובמיוחד הניקוד וטעמי המקרא ידועים. איך התמודדו או נכשלו המוציאים לאור ובתי הדפוס. מטרת ההרצאה לעזור למחברים להימנע מן המכשולים.
  • חיים בנימין פיליפובסקי דיבר על “הסדר המופתי של תנועות לשון הקודש“. בין שבע תנועות לשון הקודש יש סדר ויחסי גומלין, ונראה שהם תוכננו לעמוד דרגה מעל דרגה. גם התנועות וגם אותיות יש להם קבוצות בעלי התנהגות אחידה, בגלל טבעיות אחידה שיש להם.
  • את הכינוס חתם יהושע שטיינברג בסוגייה: “מה לשחת ולנחת?” – למה מבקש אברהם עבור תושבי סדום הרשעים? והאם התקבלה תפילתו? תשובה ניתן למצוא ע”י בחינת הפעלים הרבים שבהם משתמשת התורה בתיאור ההרס של העיר: “להשחית”, “לכלות”, “לספות”, “להמית” ו”להפוך”. מהו ההבדל ביניהם? ומהו המסר שהם מלמדים אותנו?

הקְלטות ומצגות של יום העיון יועלו בהמשך לאתר “מענה לשון”, בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה.

ברכת יישר כח למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים.

מאתר מענה לשון, כאן.

הכנסת ספר תורה עבור בית הכנסת שיבנה בהר הבית

עם בגדי כהונה: ספר התורה להר הבית הופקד בקרלין

מרגש: ספר תורה להר הבית הופקד בישיבת קרלין סטולין עם כהנים בבגדי כהונה עד לעתיד לבוא. צפו בתיעוד

עם בגדי כהונה: ספר התורה להר הבית הופקד בקרלין

הכנסת ס”ת לישיבת קרלין סטולין במודיעין עילית צילום: רובי שם טוב

ספר תורה שנכתב ונתרם לבית כנסת שיוקם בהר הבית לעתיד לבוא, הוכנס לישיבת קרלין סטולין במודיעין עילית, באירוע מרגש.

את ספר התורה תרם הרב ישראל אלבוים והקדיש אותו לשימוש בית הכנסת שיבנה מחדש בהר הבית לעתיד לבוא. בינתיים עד שיבנה, הפקיד הרב אלבוים את ספר התורה בישיבה של קהילת קרלין סטולין בעיר קריית ספר אליה הוא משתייך.

את האותיות האחרונות בספר כתבו האדמו”ר מקרלין סטולין, בנו הרה”צ רבי ישראל חיים שוחט, סגן ראש העיר הסופר התורני טוביה פריינד והרב יוסף אלבוים.

הרב ישראל אלבוים הוא אביו של ר’ שמעון אלבוים מנכ”ל משרד ירושלים ומסורת ישראל. באירוע השתתפו גם הרב יוסף אלבוים וראש מינהלת הר הבית הרב שמשון אלבוים, חברי מועצת עיריית בני ברק אהרן ושלמה אלבוים, ורבני קהילת קרלין בעיר שהעלו על נס את ההתעוררות והכיסופים לבנין המקדש שספר התורה הייחודי עורר בקהילה.

בעיצומם של הריקודים והשמחה עם ספר התורה נכנסו לבית הכנסת כהנים לבושים בבגדי כהונה. ההתרגשות והכיסופים לבנין המקדש גאו בשירת והראנו בבניינו.

אודיו: פגישת רבנים בנושא ש. אבינר ימ”ש המתיר כריתות

האזן לדברים ולעדיות הנוראיות כאן…

בתשס”ו התכנסו רבנים גדולי תורה לדיון בהפרת הוראת ועדת רבנים שאסרה על הרב שלמה אבינר להורות בנושאי אישות ודיני הטהרה.

הועדה פעלה בתשס”ה מטעם הרה”ג מרדכי אליהו זצ”ל ובפסיקתה, אסרה על ‘הרב’ שלמה אבינר מבית אל להורות בדיני אישות ודיני הטהרה. לפסק של הועדה הצטרפו בחתימתם הרה”ג מרדכי אליהו והרה”ג אברהם שפירא זצ”ל. הרב אבינר התחייב תחילה בכתב לעשות ככל אשר יורה לו הרה”ג מרדכי אליהו, אך לא קיים את התחייבותו.

לצילום של פסק ועדת הרבנים ועוד פסקי הדין:

• פסקי הדין ופסקי ההלכה נגד הוראותיו של…

אחד הנימוקים הפחות ידועים לפסילה הגורפת של הוראותיו ופסיקותיו של הרב אבינר בדיני אישות, מושמע בהקלטה זו ע”י הרה”ג דב ליאור שליט”א שעמד בראש ועדת הרבנים קצת אחרי דקה 6.
הרב ליאור מסביר ואומר בפירוש שלגבי נשים בהריון עם דימומים – אמר (הרב אבינר לשואליו) שזה ‘שום דבר’.
מסקנה: הרב אבינר קבע, בין היתר, שנשים בהריון שיש להן דימום מהרחם (שאינו מוגדר כ’דם פצע’), כביכול ‘אינן נטמאות ואינן צריכות להיטהר’. לא יאומן שאדם זה ממשיך להורות.

כעבור זמן, בתשס”ט, יצאה נגד הרב אבינר גם פסיקה של בית הדין הרבני הממלכתי שתמך ברוב דעות בפסיקה של ועדת הרבנים ואסר על הרב אבינר לאלתר להורות בענייני נשים, אישות וטהרת המשפחה.

גם את הוראה המחייבת של בית הדין הממלכתי ‘הרב’ אבינר אינו מקיים ואינו מכבד את התחייבותו להישמע לדיינים ע”י חתימה על שטר בוררות אצלם.

לפניכם שכתוב של עיקרי הדברים שהושמעו בפגישת הרבנים בתשס”ו:

כ”ח סיון תשס”ו, שכתוב מהקלטה

הרב ליאור: קודם כל אני רוצה להגיד ברכת יישר כוח למעוררים ולמזמינים של הנושא הזה.
תראו רבותי, עברה כבר שנה מאז שישבה הועדה בהנחייתו של הרב אליהו שליט”א לבדוק את התלונות שנאמרו ושריננו ושסיפרו נגד הוראותיו של הרב אבינר בכל נושא האישות ולא רק עניין של כתמים, בכלל, זה מורחב, הייתי אומר שבכל תחום האישות.
הועדה ישבה, שמעה עדויות בכתב ובע”פ והסיקה מסקנה שהאדם הזה אסור לו להורות בדברים האלה.

הדיין הרב כלאב: למה, על סמך מה החלטתם את זה?
הרב ליאור: שמענו עדויות של אנשים שהוא על דבר ברור שזה אסור הוא אמר שזה מותר .
הרב יעקב יוסף: על טמא טהור. על טמא דאורייתא אמר טהור .
הדיין הרב כלאב: אז אם ככה… למה כתוב כאן שאסור לו להורות רק בדברים האלו ובדברים אחרים הוא יכול להורות?
הרב קלונסקי: מפני שאז כבודו היה בא והיה שואל איזה עדויות יש לכם על דברים אחרים?
הדיין הרב כלאב: לא צריכים! אם בן אדם מורה איסור ברמאות!
אז מה, איש כזה אפשר לסמוך עליו? אני לא מבין את זה.

הרב ליאור: אתה שואל שאלה מורחבת יותר, קודם כל נצטמצם בנקודה הזאת.
הדיין הרב כלאב: לא, זה תקלה מאוד גדולה… ודאי זו תקלה גדולה כי כל אחד אומר… אני הלכתי לרב שפירא. שאלתי: למה הוא חתם פה שרק על הדברים האלו (הרב אבינר) לא יכול להורות.
איש כזה לא יכול להורות בשום דבר. זה איש רשע. איש רשע לא יכול להורות בשום דבר. אז הוא אומר לי: בטח, זאת הכוונה. זה מה שהוא אמר לי.

הרב ליאור: מה שאתה מעיר זאת הערה נכונה. אני לא אומר שלא. אבל המנדט שאנחנו קיבלנו מהרב אליהו הוא מתמקד בעניין הזה. המנדט שאנחנו קיבלנו הוא הסמיך אותנו לבדוק את הנושא הזה…

הדיין הרב כלאב: כי אנשים אומרים: הנה, הוא איש טוב, הוא איש טוב, הוא יכול… בכל הדברים.
הרב טל: על מיתות בית דין היה מקום לדון אם הוא כן יכול לדון. על כרת ומטה הוא לא יכול לדון. זה משנה בבכורות…

הרב ליאור: אז תראו, הוועדה שמעה עדויות בכתב ובע”פ וגם הוועדה שלחה בעצמה מראה שזה ברור ללא כל ספק שזה אדום, זה דם וסת, ובא פתק (שכתב הרב אבינר) שזה טהור. מה שטמא טהור…

פנינו גם למועצה הדתית של בנימין שהם המעסיקים אותו שיפסיקו את זה. וגם דובר עם הרב עמאר. בקיצור, למעשה לא נעשה שום דבר. ושמענו גם לאחרונה שהוא ממשיך בהוראותיו בתחום הזה…

יש עדויות של אנשים שהם קיבלו הוראות, כל מיני דברים שהם ממש נגד הדין. זה לא… שיש מחלוקת והוא פוסק כמו הדעה הזאת. דבר שזה פשוט שכל מורה הוראה יודע שהדבר הזה אסור, ואין פה מקום לפסיקות כמו איזה שהוא גוון, שלפעמים לרב אחד זה נראה נוטה לאדמימות…

דוגמאות: שלחנו ממש כתם (דם) של אשה שראתה מחזור בתוך מעטפה,
הרב יעקב יוסף: צבע אדום כהה, הראיתי את זה לרב זלמן נחמיה גולדברג ושאלתי יש מאן דאמר שיגיד ‘מותר’, אומר לי: ‘לא’. הראיתי לרב, למורנו ורבנו, (הרב אליהו) (אמר לי) ‘לא’… כתבתי על המעטפה ‘בדיקת יום שביעי. מה הדין?’ שלחנו שליח… אחרי שעה הוא מודיע לנו: הוא (הרב אבינר) כתב בכתב ידו על המעטפה ‘טהור’. נו, מה יש יותר מזה… אנחנו לא היינו צריכים רק עדי שמיעה. אנחנו בעצמנו לקחנו בד, לא כתם – עד בדיקה ואדום כהה…
אחד המשתתפים: זה היה דם וסת. הייתי יום לפני כן אצל הרב נויבירט והוא אמר: “מה זה?”… היינו אצל הרב ישראל גנץ עם העד הזה ואצל הרב בבית…

הרב ליאור: זה לא דבר שיש בו איזה חילוקי דעות… או איזה דבר שיש מחלוקת והוא פוסק כדעה אחת וזה דבר מקובל אצל רבנים. מי שמורה הוראה בתחום הזה. לפעמים רב אחד יש לו ספק (אז) רב שני יכול להכריע שזה כן טהור או לא טהור…
אבל דבר שזה ברור לכל מי שיש לו עיניים לראות: זה אדום…

חוץ מזה היו גם כל מיני הוראות, שזה מופיע בפרוטוקולים של הוועדה, ששאלו אותו על נשים בהריון שהיה להן דימומים – אז אמר שזה ‘שום דבר’ ומקובל בהריון… או הפרדת שיליה…

בקיצור: לנו זה ברור שהדברים האלה הם הוראה נגד התורה.

עכשיו מישהו שאל למה הוא מורה כך? אנחנו קשה לנו לענות על זה. בשביל זה צריך להיות פסיכולוג או פסיכיאטר. אני לא יודע…

מישהו שאל אותי: האם הוא מורה בזדון או שהוא חושב כך?
זו גם כן שאלה, אני לא הייתי אומר שאפשר על זה (להשיב) באופן חד משמעי…

ראו גם:

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1186359555520492&set=a.579537919535995