ארורים כל הערלים! לא הרשעים
בס“ד יום ג‘ לסדר ונקדש בכבודי
למערכת שלום!
בהתקרב ימי הפורים רציתי להתריע על שני עיוותי הצנזור שנכנסו לסידורים.
אחד מהם נוגע לדינא דתלמודא שאינו מקוים עקב הצנזור.
א. בסליחות לתענית אסתר, בפזמון במתי מספר בבית לפני האחרון בחלק מהסידורים: השיבנו למנוחתך כי ידך לא תקצר. במקור: בְּאַפְּךָ קוּמָה עַל הַצּוֹרֵר הַצָּר.
ובבית האחרון: לוחצינו ישלימו אתנו (!) ועוונותינו תשליך במצולה. גם מי שלא מבין בנושא יבין שאסור לומר כן, ועדיף לא לומר כלום מלומר את זה.
במקור: לוֹחֲצֵינוּ הַמְעַד וּמַלְּאֵם חַלְחָלָה.
ב. וכבר נתנו דוגמא של דינא דתלמודא שאינו מקוים עקב השמטת הצנזור והוא:
באו“ח סי‘ תר“צ סעיף טז צריך שיאמר ‘ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל וכו‘ ברוכים כל וכו‘‘. מהו ה‘וכו‘? מנהג אשכנזים לשיר שושנת יעקב[שהוא הסיום של אותיות ש‘ ות‘ של אשר הניא], ואחריו בחרוזים ארור המן וכו‘ ובסידורים לא נדפס אחר כך. אבל שרים, ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים. ובאמת ברא“ש בטור וברבנו ירוחם כתוב: אֲרוּרִים כָּל הָעֲרֵלִים בְּרוּכִים כָּל יִשְׂרָאֵל. ומי שאומר או שר ארורים כל הרשעים אינו מקיים דין מהשלחן ערוך ומובא ברא“ש מכ“י הלא מצונזר וברבנו ירוחם ובטור.
ויבוא על הברכה הרב צבי כוהן ז”ל שבמגילה המצורפת לספרו על פורים הוא נותן את הנוסח הנכון: אֲרוּרִים כָּל הָעֲרֵלִים בְּרוּכִים כָּל יִשְׂרָאֵל.
בכבוד רב ובברכה
אליהו לוין
