בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד

מועתק מכלי שלישי:

שמעתי שצבי סוכות הכין הצעת חוק מפורט על בנין בית המקדש [עם הוספה שיגרום שזה לא רלוונטי למעשה, שהדבר כפוף להסכמת הצבא השב”כ וכו’], והוא הכין להציע את החוק בכנסת בי”ז בתמוז. אבל בגלל שנתניהו היה אז בארה”ב ברגע אחרון הוא לא עשה את זה.
אז הוא התייעץ עם הרב דודקביץ אם באמת להציע את זה אחרי זה, ולפי מה שהבנתי הוא הכריע שלא לעשות את זה, כי זה יגרום חילול ה’ שרבים משומרי תו”מ יתנערו מזה ויצא כאילו יש דתיים נגד בנין ביהמ”ק.
עד כאן מה ששמעתי ממקור מוסמך.
הערה:
הטענה של הרב ההוא = טענה קדומה עם מסורת.
הוא פשוט זכה לכון לדעת אהרן הכהן (משה רבנו הי’ צריך להתפלל עליו שלא ימות)!
סנה’ ריש ז’ א’:
… ופליגא דרבי תנחום בר חנילאי דאמר רבי תנחום בר חנילאי לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל שנאמר וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מה ראה אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר ראה חור שזבוח לפניו אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור ומיקיים בי אם יהרג במקדש ה’ כהן ונביא ולא הויא להו תקנתא לעולם מוטב דליעבדו לעגל אפשר הויא להו תקנתא בתשובה.
ע”כ.

תקיעת שופר בסליחות ועוד עבור המלחמה

כך שמעתי שהנהיגו הרב הרב אפרים כהן עמאש מביתר ואחרים.

הרב יהונתן נוימן מספר:

אנחנו עשינו כך בסליחות של התעניות האחרונות תענית אסתר וי”ז בתמוז אלא שהוספנו בכל פעם סליחות לעת קרב ומלחמה.

מצורף קובץ סליחות לעת קרב ומלחמה ששלח לי:

Download (PDF, 162KB)

Why Is Germany Great at Central Banking?

Well, here’s a curious proximity of pesukim (at the end of the parsha):

…

(יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
(יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
(טז) כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל:

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:
(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:

…

פר’ כי תצא: לשמור על סודות צבאיים

בארצנו הקטנה כ”א יודע כמה סודות בטחוניים. צריך להזהר שלא לגלות החוצה לאיש זר.

דברים כ”ג י’-ט”ו:

כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע. כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה. והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך. כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.

ז”ל ספר משך חכמה דברים שם:

ונשמרת מכל דבר רע וכו’. לא רחוק לומר שכוונת הפסוק שלא לגלות מסתורין של המלחמה ושלא לספר ארחם ורבעם לשום איש. ומזה יאות שלא להניח לשום אדם לצאת מן המחנה שמא ישיגהו שונאיהם וימלטו מפיו תחנותם וכמו שהגיד המצרי לדוד בסוף שמואל א’, וזה בכלל דבר רע שאמרו בספרי אפילו דיבור רע, וזה לשון הרע וכוונו למש”כ. ולזה אמר רק כי יהיה איש לא טהור ויצא אל מחוץ למחנה וכו’, וכן מצינו בירושלמי פאה אזהרה ללשון הרע מנין ונשמרת מכל דבר רע כו’ תני רי”ש לא תלך רכיל בעמך כו’, הענין דיש שני לאוין להירושלמי על שני סוגי לשון הרע (יעוין כתובות מ”ו), אחד על לשון הרע בתוך בנ”י עצמם מזה לזה וזה לא תלך רכיל בעמך בעם בני ישראל, והשני לשון הרע מחוץ למחנה ישראל, וזה פשט המקרא כי תצא וכו’ ונשמרת מכל דבר רע שלא לגלות מסתורין כמו”ש, ועל זה באו שני כפרות האחד קטרת על לשון הרע שבסתר כדמפורש זבחים דף פ”ח וזה על לשון הרע שבתוך מחנה ישראל, שבזה יש אבק לשון הרע שאין אדם ניצל בכל יום וכולן באבק לשון הרע, אמנם קטרת שלפני ולפנים הוא על לשון הרע שמחוץ למחנה ישראל שלא נודע לישראל בלתי לד’ לבדו ועל שתי הבדים וזה פעם אחת בשנה, וזה היה סיבת הגלות של מצרים כמו שאמרו אכן נודע כו’ וסבת גלות של בבל ובשניה כמו שאמרו אקמצא ובר קמצא חרב …

מקופיא לא הבנתי מה ענין מסירה ללשון הרע, ואת ההמשך שמבאר לשון “ושב מאחריך”, ע”ש.