Ki Teitzei: A Radiant Remez Against Overspending on Weddings

In Praise of the Takanah Wedding

Parshas Ki Seitzei

Posted on August 23, 2018 (5778) By Rabbi Yitzchok Adlerstein | Series: Machshava | Level: Advanced

When a man marries a new wife…he shall be free for his home for one year, and he shall gladden his wife whom he has married. One shall not take a lower or upper millstone as a pledge, for we would be taking a life as a pledge.[2]

The juxtaposition is puzzling. What does the taking of a millstone as a pledge for a loan have to do with getting married? What the Torah may be doing, I believe, is addressing a problem that I see all around me: overspending on lavish wedding celebrations. People spend wildly on fine foods and delicacies, without regard to the impact of their excess. As a result, they find themselves unable to later support their families, and must throw themselves upon the public for support.

This is preposterous. People should gladden the hearts of their new wives; the wedding should be a festive occasion. But it should not come at the cost of someone sacrificing his financial stability, like the debtor forced to hand over his millstone to secure a loan, which prevents him from earning the money he needs to pay back the loan and to support himself. By spending on a lavish wedding, the groom does the same – he sacrifices his financial future. It is as if he took his very life as a pledge.

From Torah.orghere.

Cute Vort From Rabbi Eliyahu Weber

Rabbi Weber shlita asked why the passuk (ישעיהו ס”ו כ”ב) precedes Chodesh to Shabbos, “והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר השם”?

Why not go by the rule of תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?

And Rabbi Weber answered: This refers to our own day when entry to the Mount by Torah observant Jews is specifically blocked on Shabbos, but not Rosh Chodesh…

דברי שטות ואפיקורסות שהשתרבבו לגמרא עוז הדר

בעלון “משמרת היהדות” של הנטורי קרתא לפר’ שופטים העירו הערה נכונה:

נעתיק את הגמרא וכו’ לתועלת הלומדים.

ברכות כ”ח ב’:

וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו… בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא.

רש”י שם:

לחזקיהו שבא, אלי ללוותי.

ע”כ טוב. אבל בהוספות בסוף כרך עוז והדר כתבו כך:

כ”ח ב’ רש”י ד”ה לחזקיהו שבא. אלי ללוותי. בכת”י נוסף כאן, אדם כשהוא קרוב למיתה דומה בעיניו כאילו רואה מתים ונפלאות [בכת”י אחר – ופלאות] מתוך שמוחו ריקם ואיננו בחזקתו:

ע”כ.

מי חלם ש”תלמידי ריב”ז” לומדים גמרא? נו, ממש אתחתלתא דגאולה קחזינא! אולי הראה להם א’ הלומדים.

כמובן, הם מנצלים את זה מיד כדי לבטל תלמוד תורה לגמרי  ומביאים ראי’ שאפשר להסתפק בה מהגרי”ז שהתנגד להצבת דק”ס בגליון הדף.

למעשה, הו”ל עוז והדר עושים רושם של יר”ש, ובע”ה נפנה אליהם בענין.