בספר עלינו לשבח על בראשית מהגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט”א עמוד תנח כתב שאחד סיפר להגר”ח שנגנב לו ספר תורה, ושאל מה לעשות, השיב לו שבמסכת שמחות (פי”א הל’ י”א) שמי שנאבד לו ס”ת נכנס להר הבית ויקיף בהר הבית, ושאל השואל, הרי זה בזמן בית המקדש ומה שייך לעשות זה כעת, והשיב הר”ח שגם אחרי החורבן אפשר לעשות כן.
(מתוך הספדו של הרב אליהו ובר בהר הבית אתמול)
הנה צילום הדף:
(מתוך פורום קדושת ציון)
כמובן, דעת אביו הסטייפלער ידועה, וכו’.
השבוע בגליון: גילוי דרמטי בביקור בישוב נחלים, לאור ביקוש בציבור לדעת את מצב הכשרות / האם יש הבדל בין עירוב עם חוט מתנדנד מעט לבין חוט מתנדנד הרבה / בין עמוד עקום מעט לבין עקום הרבה / חוט העירוב אינו מעל העמוד אלא מעל התוספת שצמודה בגובה מהצד / מה המועצה מבינה יותר שצריך לתקן, ומה באמת יותר חמור / תיקון התעלה שעוברת בגדר של הישוב חזון יחזקאל, כשהדפנות אינן בשיפוע תל המתלקט.
ביאור הקשר בין פורים לעירובין ולתחום שבת / הספק שהתחדש השנה בעיר בית שמש.
Reprinted with permission.
Nice theory on Megillah 12b, but there is an explicit Chazal elsewhere saying: קומוס איסטבלאטי של בית אבא היית
Forget it.
Instead of a boring book review, I shall make one (slightly unfair) mocking comment:
This central-planning ילד-שמנת fool hoped for endless, “high-minded” quasi-scientific Labor-socialist experiments on live Jewish human beings (wages, hours, etc., etc.).*
And he sure got his wish…
(The author himself followed an unclear mix of Austrian economics and some socialism.)
Hertzl keeps repeating en tutto that such-and-such an experiment will redound to the whole world’s welfare, it seems he might even believe it, himself!
*When commenting on books written in German, one must, oneself, use endless hyphenation!