“ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשוון”
Rabbi Brand demonstrates at length that “Habayis Hagadol Vehakadosh” the Rambam records entering in Jerusalem (on Vav Cheshvan) was certainly the Temple Mount, contra Shut “Minchas Yitzchak” and others.
Needless to say, the case for ascending the Temple Mount today doesn’t hinge on this at all, but on the ancient tradition identifying the Dome of the Rock with, well, the “Rock” (and much more). Still, it is a nice thing to know we retrace the steps of the Rambam, as well.
But prolific anti-Zionist rabbi, Aviad Neiger, in his anti-Temple Mount tract (ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר p. 67-69, and elsewhere) argues the Jews were reduced to visiting a substitute location on Har Hazeisim since the time of the Geonim instead of Har Habayis.
He writes, p. 14 (Bolding, underlining, etc. omitted):
מלבד כך שהיהודים לא הורשו להכנס לירושלים ק”ו ב”ב של ק”ו להר הבית בגלל — ‘חוזה עומר’, אזי שישנה סברא שגם בשאר השנה לא הורשו היהודים להיות גם בהר הזיתים, אלא רק בחודש תשרי, ולכן מציינים באגרות חג הסוכות עד הושענא רבה (ומשום כך גם היה נהוג בימי הגאונים שראש ישיבת ‘גאון יעקב’ היה מכריז ומודיע על סדר קביעת המועדים למשך כל שנה הבאה, והכרזה זו ידועה בשם ‘הכרזת הר הזיתים’).
So, that’s where the Rambam went, says Rabbi Neiger.
But let’s bear some facts in mind:
- The Rambam had political connections with the Sultan, etc. then (right?), so he may have gained an exception to the general Jewish ban. Various accounts, including those quoted by Rabbi Neiger, imply there were exceptions for others. Although the Rambam does say, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה. I didn’t consult Rabbi Y. Shilat’s notes on this.
- The Rambam used his own, private Hebrew. Think: Igros Chazon Ish… I doubt he would have called an imitation spot by a borrowed phrase.
- The Rambam saw the mountain as the Mikdash, see Rabbi Grossman here. So, the Rambam would likely call the mount “הבית הגדול והקדוש”, even without intending any structure.
- The Rambam gives this event great significance. An ignorant Jew may have cheerfully accepted a substitute, just like many Jews today find the Kosel quite adequate (if not an improvement!). But a great Torah scholar commemorating the day he visited a neighboring mountain? (ושני הימים האלו, שהם ששי ותשיעי במרחשון, נדרתי שיהי’ לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה’ ואכילה ושתיה… וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה במהרה אמן) That doesn’t smell right.
- The Rambam was writing to a Torah scholar, as well, Rabbi Yefet (note the Gra here).
Feel free to weigh in here, my dear readers!
UPDATE: Rabbi Neiger responded to this over here.