SHABBATTO: קולנועית חילול-השבת של מכון צומת

חוץ מעצם הליצנות ברעיון ה”גרמא” המתוכנן, מי אמר שהלקוח יזכור להפעיל “פיקוד שבת”, ושלא יקרה תקלה (ואינו דומה למקרר)? ומי אמר שיתקן טכנאי בצורה לא “הלכתית”, כמו שקורה גם עם מעליות השבת של אותה כנופית צומת? (וגם אינו ניכר כלל, ויש בו זילותא דשבתא.)

27 קילומטר של נסיעה בשבת בכל הטענה…

רחמנא ליצלן!

Yet Another Proof the Mishna Berurah Thought the Shulchan Aruch’s Translation Glosses Were Written by Torah Scholars

As we said before on Hyehudi.org over here.

Shulchan Aruch O. C. Siman 17:

… טומטום ואדרוגינוס חייבין מספק ויתעטפו בלא ברכה. (פירוש טומטום לא נודע אם הוא זכר או נקבה ואדרוגינוס יש לו זכרות ונקבות)

M. B. idem 8:

זכרות ונקבות — והוא ג”כ ספק זכר או נקבה ועיין בארצות החיים שהביא ראיה מכמה מקומות דפסקינן כן להלכה דהוא בגדר ספק ולא כמ”ד דהוא בריה בפני עצמו.

The nub is not merely that the Mishna Berurah decided to comment sub voce.

It is clear the M. B. is carefully attentive to the choice of words in the parens above and feels the need to tell the reader not to take the language too seriously.

This, in spite of the fact the translation is a tale told by a near-idiot, meant for the masses reviewing the Shulchan Aruch every 30 days (and paskening straight from the simple meaning, which was decried by various Achronim), no more.

See more in our original remarks on this.

הא דעיילינן לבי כנישתא משום דשמעתא בעיא צילותא

“נטמן בבית שם ועבר” – ההנהגה המעניינת של הגרב”צ פלמן זצ”ל

הנהגה מעניינת נהג הגרב”צ פלמן זצ”ל, שבכל עת שנכנס לבית המדרש ללמוד היה מוציא מכיסו את כל החפצים שהיו באותה עת בכיס – מפתחות, ארנק, מסמכים וכו’, ומניח אותם למשמרת מחוץ לבית המדרש עד סיום הלימוד.

מספר הגר”מ קפלן: כאשר נכנסתי בצעירותי לישיבת פוניבז’ זכיתי ללמוד בחברותא עם הגרב”צ פלמן וראיתי את ההנהגה המיוחדת הזאת. באחד מהימים שאלתי אותו לפשר הדבר. ובמתק לשונו ענה לי בפשטות:

כאשר באים ללמוד בישיבה, צריכים להתנתק מכל הדברים שבעולם. אין עכשיו שום דבר חוץ מללמוד. אבל בשביל להכניס בהרגשי הלב את הידיעה הזאת, לא מספיק רק מחשבה, אלא צריך גם דיבור ומעשה. לכן אני עושה מעשה – מוציא מהכיס את כל הדברים שאינם קשורים ללימוד, ויכולים להטריד ולהפריע את המחשבה בשעת הלימוד, ובפה אני אומר: “מעתה ועד סיום הלימוד, אין מפתחות, אין ארנק, אין תעודת זהות, אין רשימות של דברים שצריך לסדר, אין כלום. יש רק את הגמרא והסוגיא אותה אנו באים ללמוד”. וכך מתוך מחשבה דיבור ומעשה, הדברים חודרים לתוך הלב, ובשעת הלימוד, חוץ מהסוגיא הנלמדת פשוט לא קיים דבר.

וסיים ואמר: תנסה לעשות כן גם אתה, ותצליח.

ואכן, סיים ר’ משה קפלן, מובן שניסיתי אף אני לעשות כן. וראה זה פלא, בשעת הלימוד אין בראש שום דבר, רק הסוגיא הנלמדת ותו לא מידי. ועד היום אני מנחיל את הדרך הזו לתלמידיי.

כמובן, שכל זה היה עוד לפני צאתו של הפלאפון לאוויר העולם.

(שלמים מציון)

מאתר דרשו, כאן.

Chanuka and Eretz Yisrael – The Miracles in OUR OWN DAY

Writes Taz O. C. 682:5:

כשם שעשית…

ובנוסח על הניסים כתוב בלבוש שי”ל בימים ההם ובזמן הזה בוי”ו כדי לכלול כל הניסים שעשה לאבותינו ולפרוט אותו הנס דעכשיו מעין המאורע שבכל יום עושה לנו ניסים גלוים ונסתרים כמו שעשה לאבותינו ג”כ גלוים ונסתרים עכ”ד ולא נ”ל כן דא”כ ק’ ל”ל בימים ההם ודאי היה בימים ההם שהיו אבותינו חיים בשלמא להנוסחא בזמן בזה בלא וי”ו הוכרח לומר כן דאל”כ הוה המשמעות שבזמן הזה שאנו קיימי’ בו נעש’ נס לאבותינו ע”כ צ”ל בימים ההם בזמן הזה כאלו אומר בימים ההם בכ”ה לחדש ותו דהא בעובר במקום שנעשה לו נס אומר ברוך שעשה לי נס במקום הזה כדאי’ סי’ רי”ח ולא אמר ובמקום הזה לכלול ג”כ שאר ניסים נסתרים אלא דאין זה בנוסח כלל וטעות הוא לומר ובזמן בוי”ו כנלע”ד.

This recalls Rabbi Yitzchak Brand’s chiddush to say “La’avoseinu velanu, not here but in Birkat Hamazon and “Me’ein Shalosh”.

מצויין הן בעלי זרוע ליפול

ירושלמי שביעית ריש פרק י’:

המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה ר’ אחא אמר מכורה לשעה ר”י אמר אינו מכורה לשעה חיילי דר’ יוסי מן הדא שורו מצוי הוא להבריח שדה אינו מצוי להבריח’ הגע עצמך שהיתה מכורה לבעלי זרוע אמר ר’ יודן אבוי דר’ מתנייה מצויין הן בעלי זרוע ליפול.

ראה ביאור הגרח”ק וחבריו כאן.

(הובא ע”י חנניה ווייסמאן.)