Hyehudi.org

“ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה”

ושמעתי מדודי הגאון החסיד מוהר”ר אליהו ז”ל מוילנא, על הפסוק ‘וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה’ ולכאורה הוא תמוה מה זה, וכי מפני שמת מלך מצרים על כן “ויאנחו”. ואמר דודי הגאון הנ”ל זלה”ה, כי אין מדרכי המלוכה הגם שיהיה המלך אכזר גדול מאוד, בכל זאת אין בידו וברשותו לצאת מחוק המשפט, ולעשות עוולה מפורסמת וגלוי, מפני שירא שלא תעלה מרידה מאנשי מדינתו בראותם כי עשה עוולה בחנם על לא דבר, כי יכול לעשות לכולם עוולה בלי משפט. על כן צריך המלך להתנהג במשפט, כמו שכתוב (משלי כ”ט ד’) ‘מלך במשפט יעמיד ארץ’.

ובזה יובן מה שאמר פרעה למילדות ‘וראיתן על האבנים, אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה’, ואמרו חז”ל (שמו”ר א’ י”ד) דפרעה מסר להם סימן להבחין בין זכר לנקבה, זכר פניו למטה, נקבה פניה למעלה וכו’. ולכאורה הוא תמוה, מה זה שהצריך לסימן להבחין בין זכר לנקבה. ועוד, מה היא התשובה שהשיבו המילדות לפרעה ‘בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו’, הלא אחר כך גם כן היו המילדות יכולות להמיתם.

אבל תוכן הדבר הוא, שזאת לא היה בידו להגיד להן על פי משפט להמית את הזכרים בלא טעם, כי בודאי יבואו לצעוק לפני המלך והשרים, על מה ולמה הרגוהו. לכן אמר להמילדות בלשון בקשה רכה, בעוד שהולד יהיה בפנים טרם צאתו מרחם אמו יהרגוהו. ומסר להם סימן להבחין בין זכר לנקבה, ולהמית אותו בפנים בטרם שיצא לאויר העולם, ולא תבין אמו מזה, ותהיה סוברת שהולד נולד מת.

והשתא שפיר השיבוהו המילדות ‘בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו’, ואחר זה שוב אי אפשר להרגם ולעשות רציחה מפורסמת בחנם. אבל לאחר שמת פרעה מלך מצרים, ולא היה מלך עדיין במצרים וכל איש הישר בעיניו יעשה אפילו בלא משפט, כמו שכתוב (משלי כ”ח ב’) ‘בפשע ארץ רבים שריה’, והיתה גם העבודה בלא משפט, לכן כיון שמת מלך מצרים, משום הכי ‘ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו’.

מקור: ספר המאור הגדול

ושמעתי שכעי”ז גם פירש בהגר”א על שה”ש ב’ ט”ו (עה”כ וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה).

To be blunt, Nittel Nacht (today almost universally ignored) is “a riddle, wrapped in a mystery, inside an enigma”.

First and foremost, not learning Torah that night is mentioned offhand by (or true of) true scholars and Achronim, including the Mekor Chaim and Chavos Yair (according to Wikipedia), not just Chassidim who sought to ex post facto “justify” Nittel. Their pop-mystical “explanations” shed mostly darkness (not much better than apostate informants’ reports about Jews eating lots of garlic and avoiding the restroom on Nittel — although maybe there is something to that as well).

We cannot attribute the whole matter to ignorance. So… Why no Torah?!

Worse, who permits actively playing games on a specific day for no reason?! (I recall the Poskim only criticize card-playing\gambling on Purim or Chanukah.)

Why not use the time constructively some other way (although some did use the time in kosher ways)? And what did Chatzos have to do with anything?

And why the different dates? The Goyish calendar\s bear no significance or truth or line up with True Time. (Reminds me of the ever-moving target of the Israeli state’s “Independence Day” by the Chief Rabbinate…)

Chasam Sofer (קובץ תשובות סימן ל”א): 

ממנהג העולם שאוסרים גם תשמיש וסוגרים שערי טבילה כי לדעתי מנהג שטות הוא ויש למחות ביד הנוהגים כן.

But how did this ever arise?

Now, the common explanation is that by forbidding Jews from studying Torah in the Beis Medrash, the Jews would be less visible, and not in their usual habitat, thereby escaping marauding mobs of revelers who had just heard sermons against “[Their-deity]-Killers“. And most Jews didn’t own their own Torah books, so they simply didn’t learn Torah at all.

So it is said.

Problem is, Nittel Nacht was “observed” for many centuries, presumably even when and where there was no such risk. And by Torah scholars, who should know better. And Nittel continued well after the popularization of the printing press. Nor was Tefillah Betzibbur suspended, Corona-style, so why is staying in the Beis Medrash any worse?

Some hypothesize Jews wished to “avoid experiencing any pleasure” at this time. This notion, at least, needs no rebuttal…

Other reasons given appear contrived or forced.

Here is Hyehudi’s unproven, unexamined theory, based on little research:

Nittel Nacht was a time for either family bonding or staying out of sight (or both).

Mima nafshach:

• If it was physically dangerous, best stay home, without a chavrusa.
• And if there was a religious danger of one’s children or oneself becoming jealous of the non-Jews’ hollelus, indecencies and inglories, good food and song, best to stay home, keep everyone home, and employ distractions (but without copying them!). (And saying the unexpurgated Aleinu and reading “Toldos Yeshu” adds a nice touch.)

Similar to what we wrote about Shabbos meals, sometimes ביטולה של תורה זהו קיומה!

(This explanation of avoiding jealousy has the added advantage of being somewhat embarrassing to concede. Which is why you won’t find it anywhere else [unless it’s just false]…)

Proof even Jews could stumble in improper joy, Yevamos 63b:

גזרו על ג’ מפני ג’ גזרו על הבשר מפני המתנות גזרו על המרחצאות מפני הטבילה קא מחטטי שכבי מפני ששמחים ביום אידם.

Needless to add, the custom became corrupted with the passage of time, as the Chasam Sofer says generally elsewhere (and regarding this, too). Especially by some Chassidim who don’t know when to stop.

My dear readers, what do you think?

Moses Returns

by Rabbi Yisroel Meir Lau

There once was a public debate in Ottawa, Canada between the Israeli ambassador to Canada, the late Rabbi Dr. Yaakov Herzog, and the famous historian Professor Arnold Toynbee. Dr. Toynbee insisted that Israel is not truly a nation, and does not deserve a state. The Jews, he claimed, are a religious sect with a mission to guide mankind in monotheism, morals and ethics in the Diaspora, but are not a nation. Permit me to use an imaginary voyage to develop a point made by Dr. Herzog.

An Olympic aircraft lands at Athens airport, and a customs official asks an elderly passenger the purpose of his visit.

“I’m Socrates, and I’ve come back to see my hometown.” The excited official tries to converse with him; they both speak Greek but have no common language, so they call a translator.

Socrates asks, “Can I see the Acropolis?”

“Sorry, it’s in ruins.”

“The Temple of Zeus?”

“There’s no Temple of Zeus here. We have a Greek Orthodox Church, but it’s Christian. We have no Neptune, no Mars, no Aphrodite, no Helen. Only Christianity.”

There’s no Temple of Zeus here. We have a Greek Orthodox Church, but it’s Christian. We have no Neptune, no Mars, no Aphrodite, no Helen. Only Christianity

“How many countries are under Greece?”

“None. Greece is a small country in NATO.”

“What do we excel in? The Marathon? The Olympics? Philosophy?”

“Sorry, Sir, none of the above. The only thing we have in common with the Greece of Aristotle or Plato is geography.”

An Alitalia flight stops at the Fiumicino airport near Rome, and an old fellow deplanes. A customs official approaches him.

“Your name, please?”

“Julius Caesar. Veni, vidi vici.”

“May I help you?”

Caesar doesn’t understand the question. Latin and today’s Italian are not the same.

“Will you please take me to the Temple of Jupiter?”

“Who is Jupiter? We have the Vatican here.”

“What is a Vatican?”

“It’s a church. Catholic. This Pope‘s from Germany. His predecessor was from Poland. Not Italian. No Jupiter.”

“What’s on in the Colosseum today?”

Same religion. Same language. Same homeland. Same commandments. Same faith. If this is not a nation, what is?

“Sorry, it’s in ruins.”

“Gallia still belongs to Roma?”

“No. France is Chirac. Rome is Parodi. Yesterday Berlusconi.”

“What countries do we control? Abyssinia? Angola?”

“None. Italy is a NATO state.

“What are we number one in?”

“Car production, maybe.”

“Car?”

“Cars are robotic chariots without horses.”

At Ben Gurion airport, a customs officer welcomes an elderly man with a white beard: “Shalom Aleichem!”

The man answers, “Aleichem Shalom. My name is Moshe.”

“Really? I’m also Moshe! I was born in Tbilisi, Georgia.”

“And I was born in Egypt.”

“Did you visit Israel before?”

“Unfortunately never.”

“So it’s not your homeland.”

“This is my homeland. I personally know of the Divine promise. Are you Jewish?”

“Of course I’m Jewish. Ani Mosheke m’Gruzia.”

“I’d like to sightsee, but I didn’t take along Tefillin. Do you perhaps know where I can get tefillin?”

“Tefillin? I’ll give you mine.”

“You have tefillin?”

“Of course I have tefillin. I davened Shacharis an hour ago.”

“You also have a tallis with tzitzis?”

“Of course!”

“Do you have a quiet place for me to pray?”

“Sure! We have shuls here in the terminal. Sefard and Ashkenaz.”

“And what Nusach is your Torah scroll?”

“Nusach???!!! We all have the same Torah, each word carefully transcribed back to Moshe Rabenu!”

Same religion. Same language. Same homeland. Same commandments. Same faith. If this is not a nation, what is?

From Ask Moses, here.