בג”ץ מחייב ‘לגייס’ את *כל* בני הישיבות – הנה וורט של חיזוק

ציטוט קצר מדברי המציל הותיק מצבא השמד, העסקן הרב שמעון שישא שליט”א (מתוך עיתון קהלא קדישא, סוף מדור “קול ה’ בכח”):

כשישבנו אצל רבותינו הגאה”צ חברי הבד”ץ בדיון על העצרת, אמר לי הגאון הגדול ר’ אברהם יצחק אולמן שליט”א בשם הגה”ק ר’ יודא’לע מדז’יקוב זי”ע, על דברי חז”ל לעתיד לבא הקב”ה אומר לאברהם אבינו בניך חטאו, עונה אברהם ימחו על קדושת שמך, שהוא היה מידת החסד, לכן אמר למחוק את כולם ביודעו שכבר הבטיח הקב”ה שלא ימחה את זכר ישראל ח”ו ולכן אמר למחוק את ‘כולם’ כי במצב כזה הקב”ה יוותר לכולם, לעומתו יצחק אבינו שהיה בבחינת דין כבר אמר פלגא עלי ופלגא עלך, אפשר לדון…

כך לענינינו אם הם מבקשים את הכל, כל כלל ישראל יעמוד לנגדם ואין להם שום סיכוי לנצח, אבל כשמתחילים עם חלשים עם נחשלים, עם מספרים כאלו, זה מוריד את רמת ההתנגדות. וזה גם ההסבר שאומרים בהגדה של פסח לבן ביקש לעקור את ‘הכל’, ולכן דוקא פרעה שדיבר על חלה קים על הזכרים וכו’, היה מסוכן יותר.

ע”כ.

חידוש מצות תקיעה בחצוצרות: כיצד והיכן תוקעין

המלחמה חידשה מנהג עתיק: תקיעה בשופרות ובחצוצרות | מסע היסטורי מרתק

העולם היהודי נאבק באויביו הרבים מכל העולם, ובפרט מיום שמחת תורה תשפ”ד, בעקבות המלחמה חזר מנהג עתיק, והיא לתקוע בשופרות ובחצוצרות | ישראל שפירא יצא בעקבות המנהג המחודש – היכן תוקעים בימינו? על מה תוקעים? ומה דעתם של גדולי הפוסקים לאורך הדורות על תקיעה בחצוצרות (היסטוריה, חרדים)

ישראל שפירא | כיכר השבת | כ”ח בסיון | 04.07.24

העולם היהודי נאבק באויביו הרבים מכל העולם, ובפרט מיום שמחת תורה תשפ”ד, כאשר פורעים ממשנאינו, השחיתו והרגו ופצעו אלפי יהודים בעשרות מושבות בדרום וערי הספר.

תפילות נזעקות מידי יום ביומו לרבש”ע, ובנוסף לתפילות הרבות, בעצרות תפילה מרכזיות, בבית מדרשם של רבנים ידועי שם, וכן מקובלים שמוסיפים סגולות עתיקות, ובזכותם יחוס ויחון אותנו ריבון העולמים.

בעקבות המלחמה חזר מנהג עתיק, והיא לתקוע בשופרות ובחצוצרות. כך נצפו מנייני יהודים שעומדים ותוקעים בחצוצרות, בימי שני וחמישי בשריד בית מקדשינו, ולא רק שם.

המשך לקרוא…

מאתר כיכר השבת, כאן.

אנא הצילנו מרועים תורתך זונחים – הג”ר אליהו ובר שליט”א

אָנָּא הַצִּילֵנוּ מֵרוֹעִים תּוֹרָתְךָ זוֹנְחִים
בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ מִתּוֹכָם שִׁמְךָ מַשְׁכִּיחִים
גַּם לְשַׁבָּת וּמוֹעֵד וּקְדֻשַּׁת יְרָחִים
דִּכְּאוּ שִׂמְחָתָם וְטָמְנוּ לָנוּ פַּחִים
הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ וּמִטּוֹתֵיהֶם מַסְרִיחִים
וְכָל זָכוּר לְמִשְׁכָּב בְּגַאֲוָה לוֹקְחִים
זוֹמְמִים בְּיוֹם כִּפּוּר בְּעֵת בִּתְפִלָּה שׁוֹחֲחִים
חָשְׁבוּ לְהַפְרִיעַ וּלְהַרְחִיק נִדָּחִים
טִלְטְלוּ בָּנֶיךָ אוֹיְבִים בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים
יָבוֹאוּ הֵם לַעְזוֹר לְאוֹיְבִים הַמְשֻׁלָּחִים
כַּאֲשֶׁר בְּעֵת צַעַר נִשְׁבּוּ לָנוּ אַחִים
לוֹצְצוּ, וּבִשְׁמָם ‘לַהֲפֹךְ הַכֹּל’ צוֹרְחִים
מִלְחָמָה קָשָׁה וְהֵם יְדִידִים לְטוֹבְחִים
נוֹתְנִים מַיִם וּמָזוֹן מַמְתַקִּים וַאֲבַטִּיחִים
שָׂמִים הֵם בְּבֵית מִשְׂפָּח מִבְטַחִים
עוֹד קוֹרְאִים חַיָּלִים בְּשֵׁם רוֹצְחִים
פּוֹעֲלִים בְּרִשְׁעָה לְשׂוּמָם בְּתוֹךְ בְּרִיחִים
צוֹהֲלִים בְּמִיתַת חַיָּלִים הַנִּשְׁלָחִים
קָבְעוּ שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמוֹר עַל אֶזְרָחִים
רוֹעֵי הַצֹּאן אֶת צֹאנְךָ זוֹבְחִים
שׁוֹקְדִים לְפַנּוֹתָם וְשׂוֹרְפִים הַצְּרִיחִים
תָּרִים, וְאֶת אַרְצְךָ מַקְרִיחִים.

אֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ הַכֹּל שׁוֹלְלִים
לְהַזְנִיחַ הַצֹּאן וְאֶת הַחֵלֶב אוֹכְלִים
יִלְבְּשׁוּ אֶת צֶמֶר הַכְּבָשִׂים וְהָאֵילִים
הַבְּרִיאָה שׁוֹחֲטִים לֹא מַשְׁאִירִים לַבְּעָלִים
וְלֹא מְחַזְּקִים אֶת הַצֹּאן הַחוֹלִים
בְּעֵת שְׁבִירָה לֹא חוֹבְשִׁים נוֹפְלִים
נִדָּחִים לֹא מְשִׁיבִים וּבָהֶם חוֹבְלִים
הָאוֹבְדִים לֹא מְבַקְשִׁים וְלֹא שׁוֹאֲלִים
רוֹדִים בְּחׇזְקָה וּבְפָרֶךְ וּמַפִּילִים חֲלָלִים
בְּעֵת מִלְחָמָה צוֹפִים וְלִישֹׁן מְיַחֲלִים
רוֹאִים צָרָה קְרֵבָה וְלֹא מְגַלִּים
פּוֹתְחִים פֶּתַח לְזֶרַע יִשְׁמְעֵאלִים
אֻמָּה הַמְּשׁוּלָה לִבְהֵמוֹת וּגְמַלִּים
לוֹקְחִים בָּנֶיךָ לָמוּת כְּחַיָּלִים
צָבָא שֶׁלֹּא בָּא לְהַשְׁמִיד מְחַבְּלִים
בְּעֵת מִלְחָמָה מַמְשִׁיכִים וּמַגְדִּילִים
יַעַשְׂקוּ רַק בְּחִבּוּר לַעֲרֵלִים.

אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה וְהוֹשִׁיעָה
בָּעֵת הַזּוֹ תִּשְׁמַע קוֹל תְּקִיעָה
גַּשְׁנוּ לְפָנֶיךָ בַּחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה
דַּעַת כִּי אַתָּה עוֹזְרֵנוּ בְּעֵת רָעָה
הַצִּילֵנוּ וּזְכֹר לְעַמְּךָ הַשְּׁבוּעָה
וְתִרְאֶה כִּי מִכׇּל עַיִן דִּמְעָה
זְכוֹר לַאֲבוֹתֵינוּ וְתַצִּיל הַצּוֹלֵעָה
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְהַשְׁמֵד הָרִשְׁעָה
טַלְטְלֵם וְהַעֲבִירֵם מֵרָעָה אֶל רָעָה
יִרְאוּ אֵיךְ עֲלֵיהֶם צָרָה נָגְעָה
כָּל בָּנֶיךָ יִנָּצְלוּ מִבְּשׂוֹרָה וּשְׁמוּעָה
לֹא יִשָּׁמַע קוֹל צְוָחָה וּתְשׁוּעָתְךָ נֵדָעָה
מִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ יִתְקַבְּצוּ מִפִּנּוֹת אַרְבָּעָה
נְקָמָה בְּאוֹיְבֵינוּ וְתֹאכְלֵם הַתּוֹלֵעָה
סַקְּלֵם וְשׇׂרְפֵם וְגוּפוֹתָם לְשַׁסְּעָה
עַקְּרֵם וְשׇׁבְרֵם וּשְׁאֵרִיתָם לְטׇבְעָה
פְּדוּת וּפֻרְקָן לְעַמְּךָ וְנוֹדֶה עַל הַתְּשׁוּעָה
צַהֲלוּ וָרֹנּוּ עַל כׇּל הַטּוֹבָה בְּבֶרֶךְ וּכְרִיעָה
קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם סַפְּרוּ וְגַדְּלוּהוּ בְּקוֹלוֹת שִׁבְעָה
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁתִּקְצַר הַיְרִיעָה
שַׁבְּחוּ עֻזּוֹ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה וִישׁוּעָה
תּוֹדָה נַעֲלֶה וְנַקְרִיב עִם לְחָמִים אַרְבָּעָה.