האם מחבר ‘אם הבנים שמחה’ סתם הושפע מהשואה? ר’ יואל טייטלבוים עצמו דוחה את הטענה

הנה שיעור יפה של הרב בצלאל גנז שליט”א ביארצייט של הרב ישכר שלמה טייכטל זצ”ל בעל “אם הבנים שמחה” (שע”י ארגון קדושת ציון)…

הרב גנז גם מציין (16:30-17:34) את דברי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ”ל (האדמו”ר מצאנז קלויזנבורג) שאם היו שומעים לרב עקיבה יוסף שלזינגר ז”ל ועולים לארץ בהמונים הרי מליונים היו יכולים להינצל — כמעט אותה טענה אותה כינה החזו”א (לפי השמועה) “אפיקורס שומר מצוות“…

אגב, בעבר גם הובאה ההיתר של הרב טייטלבוים עצמו להדפסת ספר “אם הבנים שמחה”.

ניתן לשמוע \ לראות הכל כאן…

משחק ‘זבחי רצון’ של מכון תורת הקרבנות יורד לדפוס

הנה המודעה:
המעוניינים להזמין נא להחזיר כתובת כדי שנדע כמה לשים במוקד שבעיר שלהם.
מי שמוכן לזכות את ישראל ולהיות מוקד קצרצר של מכירת המשחק למשך שבועיים, שזה כולל שמירת 20 משחקים בביתו [או במחסן במקום נקי] ותליית 4 מודעות פרסומת במקומות מרכזיים באזור [מקווה, ביכנ”ס] (ולהיות זמין בשעות הערב לתת לקונה כמובן) נא להודיע לתועלת הכלל.

פר’ ויקהל: הלואי היה לי כל צרכי המקדש והייתי תורם הכל לבדי

שפתי כהן שמות ל”ה כ”ט:

כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה וגו’. שמעתי ממורינו ז”ל שהקשה ואמר אחר שאמר ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לבו הביאו חח וגו’ וכל איש אשר הניף תנופת זהב וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות אילים וגו’ הביאו כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים הביאו וכל אשה חכמת לב וגו’ ויביאו מטוה וגו’ והנשיאים הביאו וגו’, מה חידש בזה הפסוק שאמר כל איש ואשה כבר הובא הכל, אלא אמר הוא ז”ל שהיו בהם בישראל אנשים ונשים שהיו מתאוים ואומרים הלואי היה לי והייתי מביא אני הכל לבדי, והקב”ה שהוא בוחן לבות חשב להם המחשבה כמעשה ואמר למשה כתוב כל איש ואשה אשר נדב לבם להביא, כל המלאכה הביאו, מעלה אני עליהם כמו שהביאו הכל כל הנדבה, זהו הביאו בני ישראל נדבה וגו’, אף אנו נאמר על דרך זה על פסוק וכל אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ועורות אילים וגו’ הביאו, רש”י פירש ואמר או קתני ולפי דרכנו נאמר שמי שהביא תכלת ומתאוה להביא ארגמן או הביא ארגמן ומתאוה להביא תולעת שני וכן עורות אילים ואין לו מעלה עליו הכתוב כאילו הביאו, לזה אמר תכלת וארגמן בוא”ו העיטוף, וכן כולם.

כפתור ופרח.

לא צנוע לדבר על צניעות – האמנם

שמעתי מת”ח בעיני עצמם מלהגים שהמדבקות החדשות בחוצות נגד לבישת פ”נ לנשים נשואות ברשות הרבים הם-הם סתירת מדת הצניעות. כיו”ב יש טוענים שללמד ילדים וילדות על מצות צניעות וקדושה זה היפך הצניעות והקדושה, ויש בזה סכנה שיהפך לרועץ.

קודם כל, עוד לא שמעתי ראיה משכנעת שכן הוא ה”צניעות” ע”פ תורה.

שנית, הבט לתוצאות בשטח (וזה עוד בלי לציין את “אנס הכלות”).

שלישית, והוא העיקר, הגע עצמך:

פ”נ זה לא רק ביטול איסור עשה אלא הפיכת כל מדת הצניעות לליצנות גמורה. אפי’ נשים נכריות בזמן התורה כיסו שערן לאחר נישואין (סנה’ נ”ח ב’). וזה לא רק היתר להמון אלא גם ל”בני תורה”. ולא רק בני תורה אלא העידית. ולא רק היתר אלא לכתחילא. ולא רק לכתחילא, אלא מי שמחמיר יוצא דופן וחשוד (ב”ה, זה מתחיל להשתנות). ואין אפי’ דעה ידועה להיפך, כי גם הרב עובדיה יוסף זצ”ל מתיר פ”נ לאלמנה וגרושה.

(שלא לדבר על תקרובת ע”ז.)

וכן בנוער, צבור היראים ברובו תומך במימון הרשיות להפיכת כל הארץ לסדום ועמורה, ובלבד שיתנו גם קצת פירורים לת”ת. ולא מענישים אפי’ במה שידנו תקיפה. וגם מעכבים את גיל הנישואין (באותה עצה עם השלטון). ומה יעשו הצעירים ולא יחטאו מחוסר ידיעה?

שמו שמים, דוקא מי שמנסה לתקן, אותו יאשימו בפגיעת הצניעות?!