ציטוט מהרב נעם ממן, מתוך אתר ערוץ שבע (“תורה וצבא – האם הניסוי הצליח?” – כ”ח באייר תשפ”ד).

דברי עצמו:

החרדים מביטים בתוצאותיו העגומות של הדגם הציוני דתי, זה המשלב בין תורה וצבא, ובוחרים לא להתגייס לצבא. והאמת? לא בטוח שהם טועים.

…

דרך הקודש והחול, התורה והצבא, הביאה רבים מאוד לבחור בחול על חשבון הקודש ובצבא ללא תורה. כשמסתכלים בנתונים היבשים העולים ממחקרים שונים, הרי שקשה להתווכח עם הטיעון הזה. ממוצע המחקרים מלמד שכשלושים אחוז מבוגרי החינוך הציוני דתי בחרו להפנות גב לדרך שבה גדלו ולקיים אורח חיים ללא שמירת תורה ומצוות.

החינוך הדתי יכול להתפאר בגידול של אנשים ערכיים, המסורים לעם ולמדינה, הוא יכול להתגאות בנערים ונערות המתנדבים בשורה ארוכה של ארגוני חסד, אך מסיבה כלשהי הוא לא כל כך הצליח להנחיל לבניו ובנותיו שכל אלה ייעשו מתוך חיבור איתן לתורה ויראת שמים.

השילוב של לוחם שלדג שהוא דתל”ש או מתנדבת בקו לחיים שאינה שומרת שבת הוא ממש לא נדיר, זו עובדה.

אבות פרק ג’:

רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחרת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה.

רבנו יונה שם:

רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש. ר”ל שיקלה עצמו למי שהוא ראש ואדון, כמו שנאמר (משלי כה, ו), “אל תתהדר לפני מלך”, שלא יחשוב אותך לאדם גדול, והקל עצמך לפניו לעשות חפצו ולהשלים צרכיו, ואל תתודע אליו.

ונוח לתשחורת. כלומר שיהא נוח בדבריו לגזבר, לא שיקלה עצמו לפניו, כי איננו אדון. ולא שיתגבר עליו גם, כי יש בידו יכולת כי אחר ששופט את הארץ, והפקידו המלך פקיד על עמו אי איפשר שלא יחשוב להרע אל שונאיו ויוכל יוכל להם. אך באהבתו ירויח כי אדון הוא בארץ. ותשחורת הוא מלשון שחוור, וכדאמרינן, הדבק לשחוור וישתחוו לך (ספרי דברים פ”ו).

והרמ”ה ז”ל מפרש לתשחורת [כלומר והוי נוח להשתמש לו, ותשחורת, לשון תשמיש ואנגריא הוא, כדכתיב (במדבר טז, טו)], “לא חמור אחד מהם נשאתי”, תרגום שחרית ור”ל שיהא נוח לאדם גדול וראש, וגם נוח לעבדו ולעשות רצונו.

והוי מקבל את כל האדם בשמחה.

ע”כ.

פירוש לפירושו מקופיא, תשפיל את עצמך היכן שצריך, תהיה נוח היכן שצריך, העיקר לא להתוודע לרשות. ובדרך מליצה, דרשינן סמוכים, דכשאתה יוצא מהם, תחזור לחייך, לשמוח ולשמח אחרים!

Exciting details on YWN…

Apart from all the other tough questions about the “Yalkut Yosef”, and even assuming one could rely on Rabbi Ovadiah Yosef, the book still doesn’t accomplish even its basic stated purpose: summarising Rabbi Ovadiah Yosef’s halachic rulings.

It is common to find the expression “יש לו על מי לסמוך” in shut “Yabia Omer” (and Rabbi Ovadiah Yosef’s other books). Does this mean something is, in Plain-Speak, “permitted”? The author\s of Yalkut Yosef (all over) certainly think so.

But in Kovetz “Or Torah” Tevet 5762 someone (?) wrote an essay on men using a newer shaving technology, where he mentions that Rabbi Ovadiah Yosef does not permit them. To which someone questioned him (in the next issue) about Yabia Omer vol. 9 which says regarding one using these newer shavers, “יש לו על מי לסמוך”.

The author responded: Firstly, that volume of Yabia Omer wasn’t published at the time of the original essay, so he couldn’t mention it (although he actually knew of that Teshuva). More importantly, the author testifies he himself heard from Rabbi Ovadiah Yosef that “יש על מי לסמוך” does not grant blanket permission. Which is why, says the author, he chose his original formulation with care: Rabbi Yosef “does not permit…“, instead of writing he simply “prohibited”.

This sounds plausible to me.

Note: I’m copying from notes, but don’t have these sources present to double-check.