The Alter Rebbe: Mashiach Won’t Be a Chabadnik!
The Lubavitcher Rebbe’s Sicha of Simchas Beis HaShoeiva 5712:
“When the Alter Rebbe went out of prison, he was inadvertently brought to the dwelling of a ‘Veltlicher (worldly – non-Chassidic) Jew,’ where he was delayed for three hours. After a lengthy exchange with this Jew, the Alter Rebbe was compelled to promise him that he would debate his philosophy with three Veltlicher Jewish leaders.
“When the Alter Rebbe was by one of these Gedolim, the discussion turned to the question of from what group Moshiach would be, Chassidic or Veltlicher, and the Alter Rebbe answered – ‘Moshiach will be a Veltlicher. Why? Because if he will be a Chossid the Veltlicher Jews will not want to go out of exile, but if he will be a Veltlicher, the Chassidim, who are kabolas-olniks, will anyway automatically accept him, since for them the main thing is to go out of exile.”
השם ‘מקדש’ כולל את הר הבית
מתוך דברי הרב יצחק ברנד בפורום “אוהבי ציון”:
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נג עמוד א
תניא, אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן: אם אני כאן – הכל כאן, ואם איני כאן – מי כאן. הוא היה אומר כן: למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי, אם תבא אל ביתי – אני אבא אל ביתך, אם אתה לא תבא אל ביתי – אני לא אבא אל ביתך, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך.
אם אני כאן כו’. עיין פרש”י וכינוי אני קאי על הקדוש ברוך הוא ושמעתי בזה ע”ש שמספר הלל גימטרי”א אדנ”י ולולי פירושו נראה יותר לפרש כמשמעו שאמר כן בשם ישראל אם אני כאן שאבא למקדש הכל שהוא הקדוש ברוך הוא שבידו הכל הוא ג”כ כאן ואם ישראל אינן כאן מי כאן דגם שריית השכינה אינה כאן והשתא ניחא דקאמר ואף הקדוש ברוך הוא אומר כן אם אתה תבא לביתי כו’ ומייתי לה שנא’ בכל המקום אשר אזכיר את שמי בכל המקום אשר אמרתי להזכיר שמי דהיינו במקדש דבגבולין אסור להזכיר שם המפורש שם אבא אליך וגו’:
כה תברכו את בני ישראל – בשם המפורש, אתה אומר: בשם המפורש, או אינו אלא בכינוי? ת”ל: ושמו את שמי, שמי המיוחד לי; יכול אף בגבולין כן? נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן לשום את שמו שם, מה להלן בית הבחירה, אף כאן בבית הבחירה.
[*] ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה’ אלהיך מלמד שחייב באחריותם עד שיביא להר הבית
המפריש בכוריו ונמקו או נבזזו או אבדו או שנגנבו או שנטמאו חייב להפריש אחרים תחתיהם שנאמר תביא בית י”י אלהיך מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית.
כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה – כאילו רוקק בבת עינו, שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים.
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים:
Survivorship Bias?
“Doing Kiruv isn’t harmful. I can prove this from my own experience!”
How many times have you heard this?