Sent in by a reader quoting a certain forum:
Send anonymous gift subscriptions to college libraries. They renew the subscription at their “own” expense for fear of offending the donor (or bureaucratic inertia)…
(For entertainment purposes only, of course.)
הרב זלמן נחמיה גולדברג
אב”ד בד”ץ ובית הוראה לדיני ממונות “הישר והטוב”
חבר בית הדין הרבני הגדול
ב”ה, יום כ”ה סיון תשע”ד
הנני בזה לדבר בשבחם של תלמידי חכמים הרי הם הרבנים ר’ יהושע יצחק ינקלויץ שליט”א ורעהו הרב ר’ מאיר הלוי הלמן שליט”א,
בידעי ומכירי שעוסקין בבירורי הלכות למעשה ועמלים בכל כחם עד שנכנסו במצולות עומק הים לצוד חלזונות ולנסות דמם.
וכעת הראני ר’ מאיר הלוי הלמן חיבור בשם לבוש הארון שבו כתב דברים ראוים לשבח לברר מצות תכלת.
עיין רש”י גיטין יט א, מפני שאנו מדמים נעשה מעשה – שאנו אומדים וסבורים ואומדים מאומד ליבנו להחמיר, נעשה מעשה להקל. אפילו לענין שבת אם בא מעשה לפנינו בזמן בית המקדש לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה. וברש”י שם דף לז, מדמין – נראה בעינינו וכמדומין אנו כן ולא שמענו מרבותינו עכ”ל.
אבל ודאי שאנו מחוייבין גם לדמות ולומר סברות.
וראיתי חיבורו שכתב דברים ראוין שנראים מסברה.
ואכתוב מה שדן אם ספק אם יקיים מצוה מן התורה אם אומרים בזה ספיקא דאורייתא לחומרא, דבר זה כבר הביא אדמו”ר מרדזין ראיה מר”ן סוכה שבשמחת תורה נוי סוכה מוקצה שחייבין לאכול בבין השמשות בסוכה שספק אם מקיים מצוה מן התורה, ואילו אתרוג ולולב אינם מוקצים בשמחת תורה כיון שפטורים מליטלום בבין השמשות שלולב כל שבעה מדרבנן במדינה.
ואכתוב בברכה,
זלמן נחמיה גולדברג
From Wikipedia:
The hedonic treadmill, also known as hedonic adaptation, is the observed tendency of humans to quickly return to a relatively stable level of happiness despite major positive or negative events or life changes. According to this theory, as a person makes more money, expectations and desires rise in tandem, which results in no permanent gain in happiness. Philip Brickman and Donald T. Campbell coined the term in their essay “Hedonic Relativism and Planning the Good Society” (1971). The hedonic treadmill viewpoint suggests that wealth does not increase the level of happiness. Subjective well-being might be largely determined by genetics; that is, happiness may be a heritable trait.
Hedonic adaptation is a process or mechanism that reduces the affective impact of emotional events. Generally, hedonic adaptation involves a happiness “set point”, whereby humans generally maintain a constant level of happiness throughout their lives, despite events that occur in their environment. The process of hedonic adaptation is often conceptualized as a treadmill, since no matter how hard one tries to gain an increase in happiness, one will remain in the same place.
Hedonic adaptation can occur in a variety of ways. Generally, the process involves cognitive changes, such as shifting values, goals, attention and interpretation of a situation. Further, neurochemical processes desensitize overstimulated hedonic pathways in the brain, which possibly prevents persistently high levels of intense positive or negative feelings. The process of adaptation can also occur through the tendency of humans to construct elaborate rationales for considering themselves deprived through a process social theorist Gregg Easterbrook calls “abundance denial”.
Likutei Etzot “Money and Livelihood” siman 27:
צריך שיהיה להאדם הסתפקות להסתפק רק במה שצריך לו בהכרח מזה העולם, ולא לנהג את ביתו כגדולים דוקא, כנהוג עכשו בעוונותינו הרבים בהרבה אנשים. כי אלו שאין להם מדת הסתפקות, עליהם נאמר ובטן רשעים תחסר, כי לעולם חסר להם הרבה….
המהר”ם שיק פירש הפסוק “וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'” שכל קשרותינו עם ה’ הוא באמונה בלי טעם ודעת, אבל ‘וידעת את ה”, היינו הת”ח שנתרבה מ’את ה”, אם אומר דבר מה היפך מה שנראה בדברי חז”ל אין להאמין לו עד שנדע טעמו ונימוקו שעמו.
(כך שמעתי מובא בספר אם הבנים שמחה סוף הקדמה שניה, בשם חמיו ששמע מפה קדשו של מהר”ם שיק עצמו.)