סגולות נגד מחשבת חוץ

בהקשר הסגולה לומר חמש עשרה פעמים את הפסוק הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי נגד מחשבות רעות:
(שו”ע או”ח סי’ צח סעי’ א)
ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה, ישתוק עד שתתבטל המחשבה. וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש.
(משנה ברורה סימן צח, ב)
ישתוק וכו’ – ובספר הגן כתב לבטל מחשבה רעה בשעת התפילה יאמר ג”פ פי פי פי [הוא ר”ת פלטי יוסף דהם התגברו על יצר לבם וכדאיתא בסנהדרין דף כ”א ע”ב] ואח”כ ירוק ג”פ ולא ירוק לגמרי רק בדרך נחת והלשון תהא בין שפתים בשעת הרקיקה ובודאי תלך המחשבה וכתב המ”א ע”ז ואין נ”ל לעשות זה בתוך תפילת י”ח דהוי הפסק ומי יודע אם רפואה בדוקה היא.
ובספר א”ר הביא בשם קיצור של”ה וז”ל סגולה להעביר מחשבת חוץ שקודם תפילה יעביר ג”פ יד ימינו על מצחו ויאמר בכל פעם לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי וכן אם בא לו מחשבת חוץ בתוך התפילה ישתוק מעט ויעביר ימינו על מצחו ויהרהר פסוק הנ”ל עכ”ל: 

ארגון חוננו משיק פודקאסט חדש

“השר התקשר אלי ושאל אותי – באמת יש עינויים?”

ארגון חוננו משיק פודקאסט חדש ובפרקיו הראשונים צוללים בארגון לעומק פרשת דומא. בפרק הראשון מארח אורי קירשנבום מחוננו את העיתונאי חיים לוינסון וביחד הם משוחחים על חקירת ההצתה בכפר דומא ועל העינויים בחסות החוק.

  • יח”צ
  • י”ט תמוז תשפ”א – 08:00 29/06/2021

השב”כ משחק בחלוקה שבין סיכול לבין העמדה לדין” כך אומר עיתונאי ‘הארץ’ חיים לוינסון בפרק הראשון של הפודקאסט החדש של ארגון חוננו, ‘המרדף אחרי הצדק’ שמתפרסם הערב.

במהלך השיחה בפודקאסט, יחד עם אורי קירשנבום מארגון חוננו, מביא לוינסון את הזווית שלו לאירועים בכפר דומא כמי ששימש ככתב התיישבות בעת האירוע ומהעיתונאים הראשונים להגיע לזירה שעות לאחר האירוע

גם אם יש הצדקה לסיכול” מוסיף לוינסון, “וגם זה לא המקרה לדעתי, אבל נניח, העמדה לדין זה אירוע אחר לגמרי, מאוד מאוד בעייתי. אתה רואה שכולם מנסים ליצור איזה מסך. עד יום שבת הוא הודה בגלל העינויים ומיום שבת זה כבר מרצונו הטוב והחופשי”.

בהמשך נוגע לוינסון בנסיבות המעצר של עמירם “עמירם בכלל לא היה על הרדאר. תמיד אני שואל את עצמי מה הם הראו לשופט בהארכת המעצר הראשונה?” תוהה לוינסון במהלך השיחה.

בנוגע לעינויים הקשים שעבר עמירם בן אוליאל אומר לוינסון כי “בשב”כ לא קוראים לזה עינויים, אבל מדובר במשחק טרמינולוגי”. בהמשך חושף לוינסון שיחה שהיתה לו עם אחד הפוליטיקאים באותה התקופה בנוגע לעינויים.

לדבריו, “הצלחתי ליירט פעם נייר מתוך הכספת של תיאור העינויים של פלסטינים, 80-90% ממנו תואם את מה שתואר בזמנו ע”י בן גביר. התקשר אליי שר בקבינט אחרי שהתחילה המחאה הציבורית בימי דומא, אומר לי “תגיד, יש עינויים?” אמרתי לו “אתה שואל אותי? אתה בקבינט”. השר השיב לי ואמר: “בא תגיד לי מה אתה יודע”, אמרתי לו: “אני לא יודע מה היה בתיק הזה, אני יודע מה יש אצל פלסטינים, במקרה הנייר מונח לפניי”. סיימנו את השיחה ואני לא יודע מה הוא עשה עם המידע הזה” מספר לוינסון.

כאמור, השיחה עם לוינסון נעשתה כחלק מהפודקאסט החדש ‘המרדף אחרי הצדק’ שמוציא ארגון חוננו. בכל שבוע יפרסם הארגון פרק חדש כאשר בתקופה הקרובה יתמקד הפודקאסט בסוגיית תיק דומא לקראת הערעור שמתנהל בימים אלו בבית המשפט העליון.

המרואיינים המגוונים, שמכירים היטב את הנושא מזוויות שונות, יאירו במהלך הפרקים הקרובים זויות מעניינות ומגוונות שקשורות לתיק: משפטיים, חברתיים וציבוריים.

מאתר הקול היהודי, כאן.

ביאור ענייני הנבואות וביאור המקראות בספר ישעיהו

ביאור המקראות מבוסס על פירושים רש”י, רד”ק, מצודות, אברבנאל, ועוד
בכל עניינ י הספר נעזרנו רבו ת בהרה”ג ר’ רפאל ספייער שליט”א
בביאור המקראות נעזרנו בחיבורו של הרה”ג ר’ אבנר שמואל הרטמן שליט”א
ביאור עניין הנבואות ברובו מבוסס על הספר ‘חזון הנביאים’

מהדורת ביקורת

נערך וסודר בעזר החונן לאדם דעת
ע”י חיים ב ן הגאון רבי יצחק נתן חנון שליט”א

תמוז תשפ”א

Download (PDF, 4.12MB)

יו”ל ע”י מכון ‘ויבינו במקרא’.
כל הזכויות שמורות.
ביתר © תשפ”א

ניתנת הרשות לצלם לצורך עזר בלימוד, אך לא למטרות מסחר כלל וכלל.

בכל ענייני הספר, יש לפנ ות ל- COM.GMAIL@M24MM24
לבירור אודות מקומות מכירת הספר: 0527661641

Reprinted with permission.

The Apocryphal Story of Brothers on the Temple Mount

From the Seforimg blog’s article on bibliophile Rabbi Shmuel Ashkenazi:

Another such story relates to a famous legend about the site where the Beis Hamikdash was built. Told in short, two brothers inherited a field, one brother had a family one did not. At the end of the harvest they divided up the wheat equally. That night the childless brother felt bad for his brother with a large family and said to himself “it’s unfair that while my brother needs more than I, we shared equally”, so he brought over from his pile to his brothers. The other brother thought that since his brother was childless, he should have a larger share of the crop, as consolation, so he added from his share to his brother’s. In the morning each brother realized their piles remained the same and this went on for two more nights. On the third night they met, realized each of their intentions was out of deep consideration for the other and hugged. Numerous people have searched for the early sources for this story. I decided to ask R’ Ashkenazi if he had any material on the subject. He found his file on the story and within was a letter from R’ Yudlov who had been asked by someone in the Education Ministry for the sources on this story. R’ Ashkenazi traced its first appearance in print to 1832 and from there he traced it to other sources.

 

Jewish-American Democrats Are Suicidal

Will American Jews Follow Their British Cousins in Repudiating Jew-Hatred?

July 4, 2021

There was an editorial last week in The Free Beacon positing that due to anti-Semitism within its ranks, the Democrat party will mimic the electoral defeat of England’s Labor Party, which is similarly plagued by anti-Semitism.  The Ilhan Omar–Ocasio-Cortez–Tlaib trio, as well as many members of various Democrat congressional caucuses, are open enemies of Israel’s existence and redolent with anti-Semitic pejoratives.  The Beacon’s theory is that just as Jeremy Corbyn’s Labor Party was shunned by Jews and many in the public, thereby losing the last election to the Tories, so will Democrats lose to Republicans in 2022.  Nancy Pelosi in the House and Chuck Schumer in the Senate, though themselves not anti-Semitic or anti-Israel, continue to allow this anti-Semitism in their party, and Pelosi goes farther by publicly and proudly embracing the Squad and especially Omar.

The Beacon should have given its supposition a bit more scrutiny, for there is a big difference between the repudiation of the Labor Party in England and the situation here with the Democrat party.  In Britain, virtually every Jew, Jewish organization, and Jewish politician spoke against the anti-Semitism and severe anti-Israelism happening within the Labor Party.  Their disgust was across the board, and many Jewish Laborites spoke of leaving the Labor Party…and did.  The entire Jewish community was alarmed by what was happening and growing within Labor’s ranks and leadership, spotlighted it as the anti-Semitic party, and worked hard for Labor’s defeat.

In contrast, here in America, we do not hear or see the majority of Jews repudiating the Democrat party.  Not at all!  The Democrats have lost basically none of their previous 70% Jewish support.  If one removes the Orthodox support for Republicans, the Jewish Democrat support is as high as 80%.  Nor has any of the Jewish politicians threatened to leave the Democrat party.  In fact, a dozen or so Jewish congressmen have joined and led others to further tighten Joe Biden’s grip over Israel, and many Jewish Democrat politicians continue to defend Ilhan Omar and whitewash everything she says, calling her critics Islamophobes.  And while some Jewish organizations have criticized Omar herself, none of the major establishment organizations has made any condemnation of the Democrat party per se, as was done against Labor by England’s Jewish organizations.  Dismayingly, non-Orthodox American Jews continue to stand solidly behind the Democrat party today, just as they did last Nov. 3 and many years previous.

Why the difference?  Though in the past, many British Jews voted Labor because of their leftward tilt and past voting patterns, for American Jews, the Democrat party has become more than a preferred party or a voting pattern.  It has become the heart and home of most American Jewry, with identification and love for it surpassing even the synagogue.  It is their lifeline.  There is no doubt about this.  In fact, their synagogues and temples are subservient and in service to it.

England’s Jews left Labor, for their survival instinct rose in importance over their past voting patterns.  Not so with American Jewry.  Their very life, their sense of who they are, and their life’s transcendence, as well as their political power, are tied inexorably to the Democrat party, its politics, and its causes.  It is the anchor and springboard of their “religious” mission, an earthly vehicle toward purpose and fulfillment.  And in practical terms, they have an influence and rank within it that they think is unassailable.  They are not worried at all.  In their minds, it is still their party, “where a Jew belongs.”

Continue reading…

From American Thinker, here.