Our Jewish ‘Humor’ Reveals Far Too Much…

Judaism has mostly devolved into legalistic loopholes.

In Wikipedia’s page on “Jewish Humor”, the following mockery is presented as “in the tradition of the legal arguments of the Talmud, one prominent type of Jewish humor involves clever, often legalistic, solutions to Talmudic problems”:

Q: Is one permitted to ride in an airplane on the Sabbath?

A: Yes, as long as your seat belt remains fastened. In this case, it is considered that you are not riding, you are wearing the plane.

This isn’t just the outsiders’ take (per Berachos 17a, שכל טוב לכל עושיהם לעושים לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה); I heard this “joke” from many observant Jews, as well!

Who can blame a layman for thinking this way?!

 

הקב”ה לא אמור להניח לנו תפילין וגם לא לבנות לנו את בהמ”ק

בנין בית המקדש בדרך הטבע – הקדוש ברוך לא אמור לקיים מצוות במקומנו

הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם כדי לקיים את המצוות במקומנו • העולם התקדם והתפתח בצורה שהיתה נראית פעם כדמיון • הקדוש ברוך הוא לא אמור להניח לנו תפילין וגם לא לבנות לנו את בית המקדש • עלינו לפעול בדרך הטבע ולבנות בעצמנו את בית המקדש • פרשת בלק • הרב יצחק ברנד • בית המדרש בהר הבית

המשך לקרוא…

מאתר חדשות הר הבית, כאן.

A Comment on the Malbim Yechezkel

Malbim Yechezkel 8:17 Be’ur Ha’inyan:
ויאמר הנקל לבית יהודה – ר״ל גם חטא זה נקל לערכם כי הוסיפו לחטא גם בין אדם לחבירו במה שמלאו הארץ חמס וישובו להכעיסני ביתר עברות,
והנם שלחים – חוץ מזה הם הורגים זה בזה באף ובחמה, כמו שיתבאר (בס׳ כ״א) שרוב ההרוגים ביניהם היה מה שהרגו זה את זה בימי המצור שהיה ביניהם שנאה ומלחמה,
ואל אפם וכעסם הם שולחים את הזמורה – היינו החרב הזומרת וכורתת כל ענפי היער, ובסי׳ הבא יפרש הדבר איך זמרו וכרתו איש את אחיו.
Malbim there, Be’ur Hamilot:
הזמורה – מענין וחניתותיהם למזמרות, סכין קטן היה להם בתבנית מזמורה שכורתים בו ענבי הגפן, ובו היו הורגים ודוקרים זא״ז בצנעה.
אל אפם – ר״ל אל כעסם וקצפם ויל״פ מלת שלחים מענין דקירה, כמו וישלחו את כתונת הפסים, או מענין חרב, כמו ויעש שלח ומגנים (שהשלח הוא חרב העשוי גם לדקור בו) שהורגים ודוקרים בהזמורה. ונודע שבבית שני היה להם סכינים קצרים שהיו דוקרים בו זא״ז, והיא קרויה זמורה בלשון הנביא.
Note: Perhaps “el-apam” means the nose (as the other commentaries translate the expression), not anger. A thin dagger can enter the brain just as easily through the nose.