The Irony of Anti-Zionism

Feeling Persecuted Among Jews, Anti-Zionist Jews Wish For Some State Where They Might Find Refuge

Anti-Zionists fear that they cannot entrust their continued existence to the whims of the majority of their ethnic minority.

Berkeley, April 14 – A group of Jews whose ideology denies the centrality, necessity, and morality of Jewish sovereignty, and thus pits them against the vast majority of their coreligionists, has begun to sense that the animosity they face from other Jews over the issue has victimized them and rendered them dissidents, making them unsure they can rely on the forbearance of that majority to guarantee the minority’s safety and raising the question whether it might be time to consider establishing a country of their own where they can take control of their own security.

Anti-Zionists, a sliver of a Jewish population that already represents only a fraction of a percent of the world’s population, have in recent months noticed a sharpening increase in animosity from other Jews, more than ninety percent of whom identify as Zionists and see anti-Zionists as merely another variety of antisemite. The loosely-affiliated anti-Zionists fear that they cannot entrust their continued existence to the whims of the majority of their ethnic minority, and, seeking ways to ensure their future without depending on that unreliable majority, have hit upon the notion of creating a sovereign state where they can develop, sustain, and defend themselves not through the fickle mercies of the rest of Jewry.

“It might be time to consider taking matters into our own hands,” allowed Richard Silverstein, a Seattle-area blogger. “For too long, we’ve simply assumed, or been unwilling to contemplate alternatives, that the best we can do is try to be model citizens of this nation, contribute as best we can, and maybe expect the majority to accord us rights, or at least not molest us. But it’s been more than a century has passed since the inception of anti-Zionism as a movement, more than a century in which we’ve proven to the vast majority of other Jews exactly what we contribute to them, and for some reason that’s only increased resentment. There’s still outright hate that I admit flows in both directions.”

“So perhaps we should remove ourselves from the need to depend on their good graces,” concurred Max Blumenthal. “If only there were some place we could call our own home, really just our own, where we wouldn’t have to define ourselves only by contrast to the majority; where we could nurture a culture that’s truly ours and not just an outgrowth of perpetual outsider status among our own people. Most importantly, we’d be free of the immediate and direct interactions with people whose treatment of us on a good day involves spitting and insults.”

“Gosh, if only there were some visionary who could articulate something compelling for us to follow,” he added.

From PreOccupied Territory, here.

בענין מנהג בני עדות המזרח שנותנים את הס”ת בתוך תיבת עץ

שואלין ודורשין בענין תיק של ס”ת

הרב יעקב בצלאל חרר – תל מונד

נשאלתי מיחיד מבני עדתינו שכתב ס”ת, ורצה לדעת אם יניחנו בתוך מעיל עשוי בד כמנהג אבותינו, או יעשה כפי מנהג בני עדות המזרח שנותנים את הס”ת בתוך תיבת עץ, וביקש לדעת אם יש נפקותא בזה לדינא.

תשובה בודאי שראוי לאחוז במנהג אבותינו הקדושים נוחי נפש, שהוא מנהג ותיק ועתיק מזמן נתינת התורה לישראל, והוא טוב והגון יותר מן המנהג של בני עדות המזרח שנותנים ספרי תורה שלהם בתוך תיבת עץ.

והנני לבאר שיחתי, שכן מבואר הדבר בדברי רבותינו, כמבואר בהדיא במסכת סופרים פי”ד הלכה י”ד וז”ל; גולל ספר תורה עד שלשה דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו וכו’. ע”ש. וכן איתא שם פ”ג הלכה י’ אין פוחתין בתורה פחות מג’ דפין וכו’. ע”ש. ומרן ז”ל בבית יוסף או”ח סי’ קל”ד, הביא דברים אלו, כיעו”ש. וכן הביאו הדברים הרב אליהו רבה והרב פמ”ג שם, והרב ערוך השלחן שם אות אות ג’. והרב חסד לאלפים שם אות ד’ והבי”ד מרן החבי”ף ז”ל בספר חיים סי’ ג אות ב’ וכ’ דיזהר שיגלול הספר על שלשה דפים, לא פחות ולא יותר, ע”ש. ובאמת שכן מצאתי בספר האשכול הל’ ס”ת.

ומבואר מדברי מסכת סופרים הנז’ בהדיא שלא היו עושין ספר בתוך נרתיק כבני עדות המזרח, שהרי בספרי תורה של בני המזרח אין אפשרות לפתוח שלשה עמודים, אלא עמוד אחד בלבד.

וראיתי שבבתי כנסת של בני תימן שיש להם ספרים בתוך תיבות עץ מניחין תחילה את הספר על התיבה ומושכים את היריעה ומראין לעם ג’ דפים. אך גם מנהגם לא הונח לי, שהרי בסופו של דבר נמצא שגללו ו’ דפים, ג’ מכאן וג’ מכאן, וזה דלא כדברי מסכת סופרים. מה גם שאינם מחזירים הס”ת לימין ולשמאל לפניו ולאחריו אלא צריכים כל הקהל לעמוד במקום אחד ולראות את גלילת העמודים, ולכן ברור שהעיקר כמנהגינו.

עוד מצינו לרבנו המהרי”ק ז”ל בשורש נ”ד שהאריך לבאר הדין בעת הגבהת ספר התורה שהכתב צריך להיות מול פני המגביה, ותוך הדברים כ’ בזה”ל; שפשט המנהג בכל תפוצות ישראל אשר שמענו שמעם שלא להפוך הס”ת כלל, ואדרבה תמיד פני הספר כלפי הש”צ למה ניזיל בתר איפכא אף כי כתב בעל העיטור כי כן המנהג להיות פני הס”ת אל מול פני הגולל, הלא אנו רואים שלא פשט המנהג ההוא בכל קהילות הקדש אשר ידענו ואשר שמענו וכו’ ואומר בירושלמי אם הלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ובמקום ההיא אומר ראה היאך הציבור נוהג, ומנהג אבותינו תורה היא. ואם אין ישראל נביאים בני נביאים הם, ע”ש. והבי”ד מרן בב”י או”ח סי’ קמ”ז, ע”ש.

ובודאי שאי אפשר לקיים שיהא הכתב מול פני המגביה בס”ת של בני עדות המזרח, שאצלם בעת ההגבהה הכתב הוא דווקא מול פני העם ולא מול פני המגביה. וזה שלא כעדות המהרי”ק שכל הקהילות הידועות נהגו שיהא הכתב מול פני המגביה. אמנם למנהגינו ההגבהה נעשית היטב. וגם המגביה זוכה ורואה את הכתב, וידועים דברי המקובלים שהאדם זוכה למשוך עליו אור עליון כשמגביהים הס”ת ומסתכל באותיות, וכמבואר בשעה”כ ובפרי עץ חיים לרבנו האר”י זלה”ה.

עוד אמרו רבותינו בשלהי מגילה (לב, א), הגולל ספר תורה צריך שיעמידנו על התפר. ע”כ. והנה הטעם הוא כדי שאם יקרע יקרע במקום התפר ולא תקרע היריעה, ומה שייך חשש זה בספרים של בני עדות מזרח שהרי נתונים המה תוך תיבה ואינם זזים משם, ואין שייך שום חשש קריעה כלל. ואין לחשש זה שום יסוד. אבל בס”ת שלנו שייך שפיר חשש קריעה. וזה מוכיח שס”ת שלהם היו כס”ת שלנו ללא שום תיבה.

ועוד אמרו שם (וכ”ה במס’ סופרים פ”ג ה”י), הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים, וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים ואינו מהדקו מבחוץ. ע”כ. והנה גם זה לא שייך בס”ת המונח תוך תיבה שאין בו שום הידוק ורק סוגרים עליו את התיבה ותול”מ.

ועוד אמרו שם, עשרה שקראו בתורה הגדול שבהם גולל ספר תורה הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר רבי יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כנגד כולן. והנה גם בזה לא ידעתי מה גלילה שייכת בס”ת של בני עדות המזרח, שהרי סוגר את התיבה ותול”מ, אך למנהגינו שפיר איכא גלילה ועיטוף הספר, ויש בו טירחה של מצוה. ובהדיא איתא במסכת סוטה (לט, ב), א”ר תנחום אמר ריב”ל אין המפטיר מתחיל עד שיגלל הספר, ופירש”י שם כדי שלא יהא הגולל טרוד. ע”ש וכן פסק הרמב”ם ז”ל פי”ב מה’ תפלה הי”ג ובטוש”ע או”ח סי’ קמ”ז סעיף ז’. וכל זה לא שייך בספר של בני עדות המזרח שסוגרו מיד בלא שום טירדה. ואין בו שום מצות גלילה.

ונמצינו למדים מכל דברי רבותינו שהמנהג הפשוט מקדם קדמתה עוד קודם זמן התלמוד הוא כמנהגנו דווקא.

ויש שביקש לומר דהא תליא במחלוקת רש”י ותוס’ במנחות (לג, א), גבי העמדת המזוזה, כיצד מעמידין אותה עומדת ישרה או מושכבת, וילפי לה מס”ת ולוחות שבארון אם היו עומדים או שוכבים, דלסוברים שס”ת בעמידה ממילא גם קריאתו בעמידה, ולסוברים שהוא בשכיבה ממילא קריאתו בשכיבה. ואחר המחילה אין הדבר נכון, דשם לא איירו אלא גבי הנחת ס”ת ולוחות בארון, אבל לא בהנחתם ע”ג התיבה לקורא בהם, והדברים ברורים כיעוי’ כ”ז בב”ב יד, א.

ובאמת שמנהג בני אשכנז וצרפת ואיטליא וכל קהילות בני ספרד, הן במרוקו ואלג’יר, הן בתורכיה ויון ויגוסלביה ובולגריה ואמשטרדם ולונדון, אצל כולם הס”ת אינו מונח בתוך תיבה אלא עטוף מעיל. והם עיקר מנין ובנין קהילות ישראל. ולבי אומר לי שאותם קהילות שנהגו להניח ס”ת בתוך תיבות עץ עשו כן, מפני הלחות הגבוהה שהיתה במקומותיהם שגורמת למחיקת אותיות וקלקול הקלף, כאשר ידוע תוקף הלחות בבגדד שממנה יצאו רוב הספרי תורה בשנים האחרונות לערי המזרח. או יש לומר שעשו כן מפני נזק הבא לס”ת ע”י טלטול, ומפני שלא היו להם בתי כנסת קבועים, וגם שבקיץ היו מגפות מצויות בערים והרבה בורחים אל ההרים עם ספרי תורה, ומפני דאגתם לספרים שלא יקרעו הניחום בתיבות עץ, וכמן כן היו חוששים שלא יכרסמו העכברים את הספרים, ואולי גם חששו לדיחוק הכתב שלא ימחק מפני הגלילה בעמודים, ועל כן הניחום תוך תיבות דווקא, וכיון שנשתרש המנהג נשתרש [ואגב דע שיש בתים לספרי תורה הבאים מערי תונס וטריפולי שאינם מעוגלים אלא בעלי כמה צלעות, וכשפותחים התיבה היא נפתחת באופן שמתגלה לעיני הרואה ג’ עמודים, ומזה נראה שגם המה חששו לדברים הנ”ל הנאמרים באמו”צ].

ובודאי שמעיקר הדין יש לעשות ס”ת עם מעיל כמנהגנו כפי שנתבאר, מה גם, שגם הקריאה יותר נוחה, שהרי בס”ת של בני עדות המזרח קשה לקרוא פרשת שירת הים ופרשת האזינו מפני שהדף רחב. ובספרי תורה שלנו הקורא רואה היטב את אשר לפניו. מה גם ידוע מנהגן של ישראל שהעומד ליד הקורא עושה לו סימני הטעמים באצבעותיו, ובספרי תורה שלנו המונחים בשכיבה הקורא רואה היטב את הסימנים בעת קריאתו, משא”כ בס”ת של בני עדות המזרח שהספר עומד ולא שוכב, קשה לכוין את הסימנים ויש להעלות האצבעות ולהורידם לפי גובה הדף.

ועוד ראיתי בהרבה מקומות במרוקו שהיו שמים בד דק לבן לאורך הס”ת כדי לשומרו מנזק וממחיקת הכתב, ובערי טורקיה עושים אותו קצר יותר ולא על פני כל הספר, אלא אורכו ד’ יריעות מעלה מטה, ועוטפים את הספר בו, במקום שבו קוראים, ובסיום הפרשה מזיזים את הבד לפרשה הבאה, ותמיד הרואה את גב הספר רואה בד נאה ורקום ולא רואה את גוף הקלף, והוא דרך כבוד ויקר.

על כן ודאי שיש להקפיד במנהגנו שמנהג ותיקין הוא, ועל ידו מתקיימים כל דברי רבותינו ז”ל כתקנם, ודי בזה.

לתגובות 7130305@gmail.com

(פורסם בגליון דורות “אורה של יהדות מרוקו לדורותיה” גליון 11)
Reprinted with permission.

Important Notice Regarding Johnson & Johnson’s Covid-19 Vaccine

CDC and FDA recommend US pause use of Johnson & Johnson’s Covid-19 vaccine over blood clot concerns

(CNN)The US Centers for Disease Control and Prevention and the US Food and Drug Administration are recommending that the United States pause the use of Johnson & Johnson’s Covid-19 vaccine over six reported US cases of a “rare and severe” type of blood clot.

One person is currently in critical condition and another, a 45-year-old Virginia woman, died.
The six reported cases were among more than 6.8 million doses of the Johnson & Johnson vaccine administered in the United States.
Federal official: CDC, FDA taking reports of blood clots and J&J Covid-19 vaccine ‘seriously’
All six cases occurred among women between the ages of 18 and 48, and symptoms occurred 6 to 13 days after vaccination, according to a joint statement on Tuesday from Dr. Anne Schuchat, principal deputy director of the CDC and Dr. Peter Marks, director of the FDA’s Center for Biologics Evaluation and Research.
“CDC will convene a meeting of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) on Wednesday to further review these cases and assess their potential significance,” the statement said. “FDA will review that analysis as it also investigates these cases. Until that process is complete, we are recommending a pause in the use of this vaccine out of an abundance of caution. This is important, in part, to ensure that the health care provider community is aware of the potential for these adverse events and can plan for proper recognition and management due to the unique treatment required with this type of blood clot.”

‘It’s a very rare event’

In a statement, Johnson & Johnson said it has decided to “proactively delay the rollout” of its vaccine in Europe. Tuesday evening, Johnson & Johnson said it will pause vaccinations in all of its Covid-19 vaccine clinical trials while they “update guidance for investigators and participants.”
“We have been working closely with medical experts and health authorities, and we strongly support the open communication of this information to healthcare professionals and the public,” J&J’s statement said in its earlier statement.
From CNN, here.

The Torah’s Position on Proactive Medicine

Medical Intervention in the Torah – Part 1

This week’s double parsha, Tazria-Metzora, provides an excellent introduction into the Torah’s perspective on doctors. It should disturb us, but not surprise us, that the Torah’s perspective is quite different from what is generally accepted today. This leaves two options for those who desire at least the pretense of following the Torah: contort the Torah to support our desired outcome (what most people do), or recalibrate our perspective (what winners do).

Those with suspected cases of tzora’as are commanded to consult not a dermatologist, but a Kohen. The treatment for this skin disease is spiritual rehabilitation. Not only that, it is forbidden to cut out or deface the affected skin to circumvent the purification process (Devarim 24:8). One who violates this prohibition may well sabotage his chances of ever becoming pure (see Rambam Hilchos Tum’as Tzara’as Chapter 10).

The naysayers are already gearing up to argue that this is an exceptional case, and we cannot compare it to natural illnesses. The naysayers had best be still. While it is true that tzora’as is a spiritual-based illness from start to finish, it is also true that every illness has a spiritual cause. In fact, everything has a spiritual cause and effect. The fact that the Torah permits – and even, to a certain extent – obligates us to pursue physical treatments for other illnesses does not negate the fact that the root cause of both the illness and the healing is spiritual.

Chazal teach that in the olden days people did not normally become sick. When their time in this world was up, they would suddenly drop dead without warning. Yaakov asked Hashem to make people ill for two or three days before they died, in order that they should be able to settle their affairs. Hashem was pleased by this request, and started with Yaakov himself. Until the time of King Chizkiyahu, people did not become seriously ill and then recover (Bereishis Rabba 65:9).

The Maharzu notes the apparent discrepancy with Elisha, who lived earlier, becoming ill on three separate occasions, and explains that recovery from illness did not become an established norm until Chizkiyahu’s time.

The Yefeh To’ar similarly explains that the illnesses of Avimelech and his household centuries earlier were special divine decrees to chastise them. However, people did not become ill in the ordinary course of affairs until much later. He further explains that the medical intervention referenced in the Torah in Shemos 21:19, “ורפא ירפא”, refers to injuries, not illnesses affecting the entire body. This view is echoed by the Ibn Ezra on that pasuk.

This distinction is critical for understanding the Torah’s perspective on medical intervention. Illnesses are portrayed throughout Tanach as the direct effect of a spiritual cause, which can therefore only be healed through spiritual intervention. There is not a single case in Tanach of a doctor curing an illness. At best their services were complementary, but they had no power to heal without divine assistance, which the patient was expected to seek. Failure to seek God in a time of illness is a sin, which compounds the original spiritual cause of the illness itself (see Divrei Hayamim II 16:12).

The doctor’s position in the Torah is quite marginal, which stands in stark contrast to the vaunted position of doctors in later times to this day. The role of a doctor in the Torah is to facilitate healing from injuries, offer guidance on healthy living, tend to the sick, and provide proven remedies for illnesses when possible.

The Kli Yakar on Parshat Metzora 14:4 writes as follows:

לפי ששמירת הבריאות אינו צריך סם רק שהרופא מלמדו להועיל שיהיה נשמר מן הדברים המזיקים שלא יבא לידי חולי…אבל מי שכבר נפל אל החולי אז הוא צריך לסמים

To guard one’s health there is no need for a drug, only that the doctor should teach him positive measures so that he can protect himself from the things that cause harm, in order that he should not become ill…but one who has already fallen ill, then he has a need for drugs.

The “drugs” referenced here and in other sources are almost invariably natural remedies, with some unusual exceptions found in the Gemara. Although we have become used to artificial drugs in recent generations, and I am not suggesting we eliminate modern drugs, we should nevertheless recognize that this method of treating illness is a radical departure from everything the human race knew and learned from time immemorial. In light of this, it is absolute madness to rush headlong into any artificial treatment that has not been thoroughly proven, unless in truly extreme circumstances.

The Kli Yakar makes a point that is desperately needed in our time: A healthy person has no need for drugs, only for guidance on maintaining a healthy lifestyle. The notion of injecting a perfectly healthy person with an artificial drug – all of which have side effects and can cause severe harm – to prevent a potential illness would have been unthinkable.

Granted, the technology did not yet exist, but the Torah’s perspective on medical intervention is reactive, not proactive. Even reactive intervention needed to be explicitly permitted by the Torah (Bava Kama 85A). We have a hands-off policy until otherwise demonstrated, and leave it to God to bring healing without drugs getting in the way, which they so often do. (See https://www.sefaria.org.il/sheets/26290?lang=bi, where some of the previous sources and others on the subject can be found.)

The claim that the Torah obligates the healthy masses to inject themselves and their children with artificial drugs as a proactive medical treatment is an incredible stretch. The Torah’s default position is that proactive medical interventions, with the risks they necessarily entail, are forbidden until proven otherwise. Even reactive interventions must be proven through transparent, thorough, unbiased studies, and have benefits that clearly outweigh the risks. Speculation, even by those with plaques on their walls, is no substitute for this.

In light of this, how can anyone declare that healthy people must undergo experimental gene treatments, especially with all the doubts and obfuscation surrounding the illness they are intended to alleviate – not even prevent – and with safer alternative treatments available? I defy them to provide clear Torah sources that even permit this, let alone obligate this for everyone or anyone. The general instruction to “guard our lives” is hardly a halachic argument, let alone one that favors this radical position. On the contrary, it is a clear warning to refrain from dubious medical treatments on healthy people that offer minimal, highly speculative benefits at best.

(In part 2 I will discuss Chizkiyahu’s illness, the book of cures that he hid away, and the implications for our views on doctors and medical intervention.)

__________________________

https://chananyaweissman.com/

If you… want to receive future articles directly, please send a request to endthemadness@gmail.com.