Hyehudi.org

ברכות ו’ ב’:

אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון. אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה. ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא אמר ליה כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה.

שם ח’ ב’:

אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד… ואל תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין ואל תשבו על מטת ארמית… ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. אמר אביי ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא אחרינא אבל איכא בי כנישתא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דלא דרי טונא ולא רהיט ולא מנח תפילין אבל איכא חד מהנך לית לן בה.

• “The philosophers have only interpreted the world, in various ways. The point, however, is to change it.”

A certain famous Jew

Awareness, by Miriam Adahan (Copright 1994, expanded edition, Feldheim 2003), p. 79:

While “liberalism” has often stood for anti-Torah attitudes, a certain degree of open-mindedness is necessary. For example, just a few years ago, the subject of learning disabilities was practically taboo in certain religious circles. It was only when a few caring individuals had the courage to break through the rigid mental barriers of certain authority figures that the problem was recognized as very real and very serious. Now, thousands of children are able to learn, thanks to new methods introduced into the yeshivah system. Without these programs, those children were doomed to a life filled with rage, shame, and despair.

Adahan, in her circumspect way, is cutting; I’ll let you unpeel the euphemisms above.

The Brisker Rav in Hilchos Korban Pesach argues the Nevi’im had to play musical instruments, and the Bnei Chaburah sing by mouth during Korban Pesach.

Someone once came to him and brought him proof from Josephus who seems to describe the same thing actually happening in front of his eyes. The Brisker Rav responded that he doesn’t need the proof, since he has Rishonim, etc. on his side.

Fine, so יהודה ועוד לקרא.

What I wonder is what he would say if Josephus was shown to disagree with his explanation? As a Brisker, there is a great case to be made he would ignore it, although the Rishonim themselves sometimes quote Josephus as proof…

מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני?!

UPDATE: See the correction here.