צאו לעבודה, ואל תתפתו למדינה

האם נכון להקטין פעילות בעסק בסוף השנה – כדי לקבל מענקים מהמדינה?

לאחרונה שמעתי מספר עסקים
(וגם שמעתי סיפורים מלקוחות על עסקים אחרים)
שמתכננים את צעדיהם העסקיים
על פי הקריטריונים של המדינה לזכאות למענקים כספיים.
כלומר, אם נניח המענק ניתן לעסק שספג ירידה של 40% ומעלה
במחזור בחודשי ה”קורונה” לעומת השנה שעברה,
העסק פועל בצורה מודעת כך שההכנסות שלו
אכן יהיו פחותות מ- 40% בתקופה המדוברת.
איך מקטינים הכנסות? מאד פשוט.
מצמצמים פעילות
(נניח פתוחים פחות ימים בשבוע או פחות שעות ביום),
מתאמצים פחות למכור ולשווק,
ויש גם עסקים שכבר הודיעו או החליטו (בלי קשר לסגר הנוכחי)
על סגירה זמנית בחודשים האחרונים של שנת 2020 (או בחלקם)
כדי להפחית פעילות ולהיות זכאים בסוף השנה למענקים הכספיים.
לכאורה, מדובר בכל זאת בתכנון
(רוב העסקים לא מתכננים בכלל, אז זו התקדמות…)
ובחשיבה על מקסום הכנסות ממקור מסוים
(במקרה זה – מדינת ישראל) בטווח הקצר.
אבל בפועל – זו טעות עסקית קשה לטווח הארוך!
ראשית, אנשים ועסקים חייבים להיות בעשייה מתמדת
כדי לא להתנוון ולאבד רלוונטיות.
להגדיל הכנסות – קשה ומאתגר, בוודאי בתקופת “קורונה”.
להקטין הכנסות – פשוט.
רק צריך לא לעבוד קשה (או בכלל).
אבל השוק משתנה. הקהל משתנה. תרבות הצריכה משתנה. 
עסק שלא פעיל במקסימום (כמובן בהתאם להגבלות ולהנחיות),
לא מתחדש,
ועסוק ב”משחקי חישובים” עם המדינה,
במקום פשוט לרצות (כמו בימי שגרה) למקסם הכנסות,
“יוצא מהמשחק” – ויהיה לו קשה מאד (עד בלתי אפשרי) לחזור לשגרה מלאה.
השוק משתנה ומתעדכן – ואתם לא. 
שנית, בזמן שאתם מורידים הילוך, מתאמצים פחות וסוגרים,
אתם מרגילים את הלקוחות לחיות בלעדיכם. 
נניח שמסעדה (זה לא דיון תיאורטי, אני מכיר כמה דוגמאות),
שדווקא הצליחה יפה בתקופה שבין מאי לאוגוסט
(בין ה”גל הראשון” ל”גל השני”)
מחליטה לצמצם פעילות או להיות סגורה בחודשים האחרונים של השנה,
כדי להיות זכאית למקסימום מענקים.
מה יקרה בינואר 2021,
כאשר הם יועילו בטובם לחזור לפעילות מלאה?
הלקוחות כבר התרגלו ללכת, לשבת ולהזמין ממקומות אחרים!
הצורך של הלקוחות לאכול טוב,
לצאת מדי פעם (כשאפשר)
ולהזמין אוכל הביתה – לא הלך לשום מקום.
אם אתם לא במשחק – והמתחרים שלכם עדיין פעילים וקיימים – 
הלקוחות יעברו אליהם. 
המתחרים יעקפו אתכם ויקחו לכם את ההכנסות, גם כשתרצו בהן.
קשר עם לקוחות אי אפשר להפעיל כמו מתג – “לפתוח – לסגור”
(או כמו הביטוי האהוב על הממשלה – שיטת ה”אקורדיון” – לצמצם ולהרחיב).
לסגור עסק קל, לפתוח שוב קשה הרבה יותר.
עבדתם כל כך קשה לאורך השנים להשיג לקוחות,
לפתח קהילה וליצור הרגלים של קנייה אצלכם –
זה הרסני לוותר על כל זה עבור מענקים לטווח קצר.
כל מה שכתבתי כאן, נכון ביתר שאת גם לגבי שכירים ואנשים פרטיים.
לכאורה, מצב של מאות אלפי מובטלים
וחל”תניקים (אנשים שנמצאים ב”חופשה ללא תשלום”) בישראל
אמור להיות “גן עדן למעסיקים” – 
תוכלו לבחור את הטובים ביותר מתוך היצע גדול מאד
של עובדים מוכשרים שנמצאים כרגע באבטלה וחוסר עשייה.
אבל בפועל, מעסיקים רבים מדווחים על קושי גדול לגייס עובדים, 
בעיקר במשרות “פשוטות” יחסית.
זה גם עלה בשיחות שקיימנו עם מעסיקים
ובעלי עסקים בכנס “תאוצה עסקית 2020”.
למה זה קורה?
כי המדינה מספקת דמי אבטלה עד חודש יוני 2021 באופן רצוף!
בכך גדל דור של “מובטלים מרצון”, 

No, Rambam DOES NOT Say the Chilazon Comes from the ‘Dead Sea’…

Notes on Tekheleth

I recently listened to a lecture by Rabbi Reisman, available here and on YUTorah.org, and rabbi Lebowitz’s response. I believe that Rabbi Lebowitz did a good job, but I would add:

1. I believe Rabbi Reisman is mistaken with regard to the meaning of the Talmudic Passage from M’nahoth 42b, which discusses testing, not tasting, the tekheleth dye once it is prepared. The confusion lies in the fact that in Mishnaic Hebrew, the verb t’ima is used, and it normally means a taste. As can be seen from Maimonides’ formulation in the second chapter of the laws of Tzitzith, it means to test the brew by dipping white wool strings into it. In this case, tasting is merely a borrowed term. (As a humorous aside, perhaps this has to do with phenomenon that in certain dialects of Hebrew, no distinction is made between the long A sound and the short E sound. ְטֵסְט and טֶסְט would therefore be homophones.)

2. I would refine Rabbi Lebowitz’s answer: Indeed, the Torah commanded us to use genuine tekheleth, and up until Mishnaic times, indigo, which is named for India, was not at all common in the land of Israel or Babylonia. Thus, even if the upper-classes may have already started to use indigo as the source for their coveted blue wool dye, real, snail tekheleth remained in demand, at least among Jews, because that is what the Torah demanded of them. Further, even among gentiles, real tekheleth was still a mark of status because, as Rabbi Herzog first pointed out, it was the cousin of the argaman, the expensive Tyrian purple, which also came from the murex and which could not be imitated by a vegetable dye.

Continue reading…

From Rabbi Avi Grossman, here.

9 Recently Read by Our RSS Readers

A growing group, by the way. Be the first on your block to join our elite subscribers, and get a free ebook (almost) everyone loves!

  1. Sure, There’s a Problem. It’s Just Not What You Think…
  2. Rabbi Kook’s Advice for ‘Corona Zionists’
  3. מכתב דרישה ממשרד עו”ד: לסיים לאלתר את דת הקורונה
  4. How to Make TORAH Discoveries (lehavdil)
  5. פסקי האר”י ז”ל ונוסח התפילה מכל ח’ שערים
  6. Harav Shlomo Aschkenasy: Don’t Lose Faith In Teshuvah!
  7. אפשר לחנוק את המערכת ולעצור את הסגר עם המון תביעות משפטיות
  8. וידאו: ארי היל שר ‘סוכל’ה’ על רקע הר הבית

So, stay tuned for more…

בזה”ז גם בעל ה’עבודה תמה’ היה מודה שעלינו לעסוק בהקרבת קרבנות

מתוך תגובה שנכתבה בפורום “אוהבי ציון”:

אציין בזאת שדווקא אחרי שלמדתי בספרו של הרב חיים נתנזון, ה’עבודה תמה’ השתכנעתי כי עלינו לעסוק בהקרבת הקרבנות, ואקצר בהסבר.

הספר — שנכתב כהתנגדות ל’דרישת ציון’ של הרב צבי הירש קאלישר — מבוסס על זה שריב”ח ושאר מי שהתחיל לבנות אחר חורבן הבית עשו כי היה להם סימן משמים על זה כגון שהקיסר נתן להם רשות, וכדומה, לכן התחילו והבינו כי אם יתחילו יהיה להם סייעתא דשמיא לפתור את כל השאלות.
ואם כן פשיטא שבימינו אף הוא היה פועל לבנות.
לגבי שאר טענותיו, רובם נפתרו ב”ה עם המציאות החדשה, ואלו שלא כבר פלפלו בהם טובא ואכמ”ל.