As Rabbi Brand explains the verses in Yechezkel:
וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ, בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ, וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ:
[פירש רש”י, וז”ל: וזכרת, בהיטיבי לך, את דרכיך הרעים, ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה. בקחתך את אחותך, כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך א”י הקטנות והגדולות, לבנות, לפרוורים לך, משועבדים לך, ולא מבריתך, ולא משמרך את הברית אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי. עכ”ל].
(סב) וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה’:
(סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ, בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲ-דֹנָי א-לקים”.
There is a parable by the Ba’al Shem Tov in this vein explaining the seemingly disjointed phrase in Kol Mekadesh, Zemiros, “מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם”.
Is it “Kana’us” or is it Chessed?! Answer: Hashem treats us with undeserved compassion so we return to Him from love and gratitude.
By the way, see the rest of Rabbi Brand’s essay here on whether the religious have what to be proud of in relation to the seculars (or not…).