Wilful fools are forever making hay of the more respectful language used by the Nefesh Hachaim toward modern “Chassidim”: אשר קרבת אלהים יחפצון, etc., as opposed to the sharp language used by the Gaon of Vilna and others.
Obscurantists go so far as to claim there is no or little difference between Nefesh Hachaim and the Tanya.
But this is the way of the world!
One starts out with appropriate severity (also for others’ benefit), then switches tactics to see whether one cannot perchance “get more with honey than with vinegar”. See Mishlei 29:9: ורגז ושחק ואין נחת, and Beur Hagra: איש וגו’ כשהאיש החכם ירצה להתוכח עם איש האויל בין שירגז עם האויל או שישחק עמו אין לאויל נחת, שיחזור לעשות אוולתו. Maybe it really did work better…
I recommend this brilliant 8-minute gem by Rabbi Gershon Ribner on TorahDownloads titled “What Drove Rav Chaim Volhoziner to Divulge Secrets the Rishonim Concealed”…
Rabbi Ribner recalls the wonderful Zohar (Breishis 9b-10a), I don’t think this is in Nefesh Hachaim:
אמר ליה רבי אלעזר, האי קרא דכתיב (ירמיה י’ ז’) מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה, מאי שבחא איהו, אמר ליה, אלעזר ברי, האי קרא בכמה דוכתי אתמר, אבל ודאי לאו איהו (נ”א, הכי) דכתיב (שם) כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, דהא אתא למפתח פומא דחייבין, דחשבין דקב”ה לא ידע הרהורין ומחשבין דילהון, ובגין כך אית לאודעא שטותא דלהון.
דזמנא חדא אתא פילוסופא חדא דאומות העולם לגבאי, אמר לי אתון אמרין דאלהכון שליט בכל רומי שמיא, כולהון חיילין ומשריין לא אדבקן ולא ידעי אתר דיליה, האי קרא לא אסגי יקריה כל כך, דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מאי שקולא דא לבני נשא די לית לון קיומא, ותו דאתון אמרין (דברים ל”ד י’) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, אוף הכי אנא אימא בכל חכמי הגוים אין כמוהו, אבל בחכמי ישראל אית, אי הכי אלהא דאית בחכמי ישראל כוותיה, לאו איהו עלאה שליטא, אסתכל בקרא ותשכח דדייקנא כדקא יאות. אמינא ליה ודאי שפיר קא אמרת מאן מחיה מתים אלא קב”ה בלחודוי, אתא אליהו ואלישע ואחיו מתיא, מאן מוריד גשמים אלא קב”ה בלחודוי, אתא אליהו ומנע לון, ונחית לון בצלותיה, מאן עבד שמיא וארעא אלא קב”ה בלחודוי, אתא אברהם ואתקיימו בקיומוהי בגיניה, מאן מנהיג שמשא, אלא קב”ה, אתא יהושע ושכיך ליה, ופקיד ליה דיקום על קיומיה ואשתכך, וכתיב (יהושע י’ י”ג) וידום השמש וירח עמד, קב”ה גוזר גזר דין, אוף הכי משה גזיר גזר דין ואתקיימו. ותו דקב”ה גוזר גזרין, וצדיקיא דישראל מבטלין לון, דכתיב (שמואל ב’ כ”ג ג’) צדיק מושל יראת אלהי”ם. ותו דאיהו פקיד לון למהך באורחוי ממש, לאתדמא ליה בכלא.
אזל ההוא פילוסופא ואתגייר בכפר שחלים וקרון ליה יוסי קטינאה, ואוליף אורייתא סגיא ואיהו בין חכימין וזכאין דההוא אתר.