Writes Rabbi Hirsch (Devarim 33:5).
The human we call “king”, when and where active, is merely its first subject:
ויהי בישרון מלך – התורה נעשתה למלך בישורון. היא לבדה הכוח המולך, המצווה והמושל בישראל. אפילו מלכי ישראל היו תחת שלטונה: המלך היה צריך להיות רק נתין התורה הראשון במעלה לדוגמא ולמופת. בזכות שלטון התורה, יהפוך ישראל ל״ישורון״: ראוי לחזון ייעודו המוסרי; לפיכך נאמר כאן ״בישרון״ (השווה פירוש לעיל לב, טו).
על אף שהנושא של ״ויהי״ הוא ״תורה״, ״ויהי״ הוא לשון זכר, הנגרר אחר הנשוא שם־העצם ״מלך״. ובלאו הכי, הפועל ״היה״ רגיל לבוא בלשון זכר בפסוקים של סיפור: ״ויהי ברכת ה׳ ״ (בראשית לט, ה), ״כי יהיה נערה בתולה״ (לעיל כב, כג) ועוד.