כתובות י”ט א’:
חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה בגדול אלא אנוסין מאי טעמא אמר רב חסדא קסבר ר”מ עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר אמר ליה רבא השתא אילו אתו לקמן לאמלוכי אמרינן להו זילו חתומו ולא תתקטלון דאמר מר אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים בלבד השתא דחתמו אמרינן להו אמאי חתמיתו אלא טעמא דר”מ כדרב הונא אמר רב דא”ר הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו גופא אמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו אמר ליה רב נחמן גנובא גנובי למה לך אי סבירא לך כר”מ אימא הלכה כר”מ אמר ליה ומר היכי סבירא ליה אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא.
רמב”ן:
הא דאמר רב חסדא קסבר רבי מאיר העדים שאמרו להם וכו’, ה”ק אע”ג דקיי”ל שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא ע”ז וג”ע ושפיכות דמים, מ”מ דינא הוא דליקטלו ולא יחתמו שקר ומדת חסידות היא ואי לא עבדי הכי משוו נפשייהו כרשיעי וקסבר רבי מאיר אפי’ בכה”ג אין אדם משים עצמו שאינו חסיד, ורבא קשיא ליה כיון דקא מודית שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא ע”ז וג”ע וש”ד ואי אתו לקמן מורינן להו למחתם, כי חתמי מנפשייהו היכי משוית להו רשעים כי היכי דנימא אין אדם משים עצמו רשע הואיל ואי אתו לאורויי מורינן להו לכתחלה שיעידו ואל יהרגו, ואיכא דאמרי דרב חסדא אמר קסבר רבי מאיר מדינא נמי יהרגו ואל יחתמו שקר, לפי שנמצא בברייתא חיצונית שלשה דברים אין עומדים בפני פקוח נפש ואלו הן ע”ז וג”ע וש”ד רבי מאיר אומר אף הגזל, ורבא אמר אנן ודאי קי”ל שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא שלשה אלו בלבד, ודילמא אתא קמי בי דינא דס”ל כרבנן ואורו ליה הכי, ולאו מילתא היא.
רשב”א:
קסבר ר’ מאיר עדים שאמרו להם חתמו שקר (ואל) [ואם לאו] תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר. פי’ לאו מדינא קאמר אלא מדת חסידות שנו כאן, וכיון דמשימין עצמם כדלא חסידים לא מהימני, והיינו דאהדר ליה רבא השתא אלו אתו לקמן לאימלוכי אמרינן להו זילו חתימי וכו’. ויש מפרשים דרב חסדא מדינא קאמר יהרגו ואל יחתמו שקר, מדתניא בתוספתא (שבת פט”ז הי”ד) שלשה דברים עומדים בפני פיקוח נפש ואלו הן ע”ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ר’ מאיר אומר אף הגוזל, וכי אהדר ליה רבא השתא אלו אתו לקמן לאו לסבריה דר’ מאיר קאמר, דלדידיה הא לא אמרינן להו זילו חתומו, אלא הכי קאמר ליה והא אנן ודאי קיימא לן שאין דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא שלשה אלה בלבד, ודילמא אתו לאמלוכי קמי בי דינא דסבירא להו כרבנן והורו להו למיחתם ואל יהרגו. ואינו מחוור, דרב חסדא טעמיה דר’ מאיר קא מפרש ולדידיה הא סבירא ליה דמשוו נפשייהו בהא רשיעי, ומאי קא מהדר ליה רבא דילמא אתו קמי ב”ד דאורו להו להתירא, והא ר’ מאיר לא חייש להכי. ועוד דלישנא דגמ’ לא משמע הכי.
שגגת תלמוד עולה זדון.