ספר ים של שלמה יבמות פרק ח’ אות י”ט:
מתני’ (ע”ו ע”ב) עמוני ומואבי אסורים איסור עולם, אבל נקבות מותרות מיד, מצרי ואדומי, אינם אסורים, אלא עד ג’ דורות, ואחד זכרים ואחד נקיבות, ר”ש מתיר הנקבות מיד, ואמרו, ומה במקום שאסר את הזכרים איסור עולם, התיר הנקבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים, אלא ג’ דורות, אינו דין שנתיר את הנקבות מיד, אמרו, אם הלכה נקבל, ואם לדין, יש להשיב עליו, אמר להם, הלכה אני אומר, ומפרש בגמ’ בבריית’, דדרשינן (דברים כ”ג, ד’) עמוני, ולא עמונית, וכן מואבי, ולא מואבית, דברי ר’ יהודא, ואינו קשה, א”כ נמי נימא, מצרי, ולא מצרית, פירשו התו’ (ע”ז ע”א, ד”ה כתנאי) משום דהכי גבי עמוני, הי’ לו למכתב עמון, וכתב עמוני, ש”מ לדרשה, אבל מצרי א”א לו למכתב מצר, ומצרים מאריך יותר, ואדומי, אגב דכתב מצרי, כתב אדומי, דהא אית להו חד דינא, ר”ש אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם, ופריך, היה להם לקדם, אנשים לקראת אנשים, ונשים לקראת נשים, ומשני, (ע”ז ע”א) כל כבודה בת מלך פנימה א”ד ויאמרו אליו איה שרה אשתך, ויש טועין בפשט הלכה, ואומרים, מאחר שהאשה דרכה להיות צנוע בבית, משום הכי מואביות לא קדמו, וחלילה, שיאמר הפסוק כל כבודה בת מלך פנימה על האומה שדרכן בפריצות, ובנות מואב יוכיחו, שבאו לאהל ישראל לזנות, וכן הוא מן הנמנע ח”ו, שישוה בנות מואב לשרה אשת אברהם, וא”כ מאי מעליותא דשרה אמנו, אלא ה”ק, מה שלא היה להם לקדם לקראת נשי ישראל, לפי שבנות ישראל היו באוהלים, ולא היו יוצאות ממנו כל עיקר, אפי’ לקנות לחם ומים, ודרך הקידום הוא על המיצר של החיל, ומכאן משמע, שדרך אשה חשובה להיות צנוע, אף בדרך, תדחיק בכל מה שתוכל, להיות פנימה.