לכבוד מרן, גדול הדור, רבי זכריה בן אבקולס
“העולם אומרים, אם צדיק עשה עוולה-אז הוא “אויס צדיק”
ואני אומר: הצדיק נשאר צדיק, אבל הוא עשה עוולה”
(חיי מוהרן)
מימיי תמהתי, מה טעם גילגל עליך רבי יוחנן את האישום “ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו”? הרי אינך יחידי בסיפור! העשיר שהלבין את פניו של בר קמצא וגירש אותו מהסעודה-כן בסדר? ובר קמצא עצמו שהלך ומסר מלשינות על כלל ישראל-כן בסדר? ו”רבנן דהוו תמן אשתיקו”-כן בסדר?
אז למה דווקא אתה? שמעתי הרבה תשובות, אבל אגיד לך מה דעתי הקטנה.
במדרש איכה ישנה גירסה אחרת לסיפור. במקום “הוו תמן רבנן ושתקי” – “הוה תמן רבי זכריה בן אבקולס ושתיק”.
זה משנה את כל התמונה. מרן.
עשית טעות אחת כאשר שתקת מול הלבנת הפנים של בר קמצא (מהרש”א טוען שהיית מקורב ל”אינשי דלא מעלי” של אותו דור. האם זה נכון?) ואז נותן לך השם ית’ הזדמנות לתקן את הטעות: קום והקרב את העגל בעל מום שהביא בר קמצא מהקיסר!
איי,זה לא מתאים ל”פרומקייט” שלך? נו,אז תצום אחר כך ארבעים יום, תעשה גלגולי שלג,תבקש מ”קופת העיר” שיתפללו עליך ארבעים יום בציונו הק’ של התנא קמא. ווטאבר.(“מאי תקנתיה? ליתיב תענית לתעניתיה”) אבל את הקרבן הזה אתה חייב להקריב!
לא הקרבת? כעת נכנסת לחיוב הלכתי לחסל את בר קמצא! “מוייסר”!
“ואם שלש אלה לא יעשה לה”-אז בוודאי ובוודאי נפל עליך כל התיק. מנהיגות פירושה,קודם כל,ליזום ולא רק לתת “ברקסים” על כל צעד ושעל. אם אתה אינך מסוגל להתמודד-זה בסדר, אבל אל תעצור ואל תפריע למי שכן מתמודד בדרכו שלו.
_ _ _
חייב אני להביא שתי דוגמאות, מרן, אם לא עבורך, לפחות עבור משב”קיך וגיחזיך היקרים.
1.במשך שנים רבות טרח ויגע הרב יעקב יוסף על נושא האפליות בסמינרים, לבד. אף רב ואף מרן לא עזר לו. מתי נזכרו לדבר איתו? רק אחרי הבגץ בעמנואל! וגם זה-לא ממש כדי לחסל את הנגע, אלא רק כדי שימשוך את העתירה. איפה הייתם עד אז?
2.ישנו משבר כלכלי בכוללים, זה לא סוד, וזה רק הולך ומעמיק. לצערי הרב-מגיעים מכיוונך מסרים של אי לגיטימציה למסלולי הכשרה מקצועית, שלילה של שירות צבאי לצרכי פרנסה, וכעת גם בזיונות בפועל:”חרדקים”! איזו אלטרנטיבה לפרנסה כן לגיטימית לדעתך, מרן?
_ _ _
כבודו, כמנהג חסידים אקנח בסיפור. קצר וחריף כלגימת וודקה.
(תזמורת! “ארבע בבות” פליז!)
כשהרב בעל ה”תניא” נלקח למאסר הידוע (ממנו השתחרר בי”ט כסלו) הוא שאל את אחד החסידים המסורים לו ביותר-ר’ שמואל מונקיס-“מה יהא בסופי?”
ענה לו ר’ שמואל:”אם אתה באמת רבי, וכל מעשיך אך ורק לשם שמים, אתה תצא בשלום כמובן. אבל אם משהו אינו נקי אצלך-מגיע לך לשבת במאסר! להרבה יהודים קלקלת את התענוג מהעולם הזה!”
כבוד מרן שליט”א. בבקשה-אל תכעס עלי. הייתי שמח לומר לך את כל זה בארבע עיניים, אבל משב”קיך וגיחזיך –כבר מזמן לא נותנים לי להיכנס. אני סמוך ובטוח שהם עוד יעבירו לך את המסר, בשביל מה יש להם סמארטפונים ואינטרנט?
מתוך פורום בחדרי חרדים, כאן.