ברצוני להעיר על דברי עורך “קדושת ציון“, הרב יהודה אפשטיין בגליון האחרון:
את המואזין צריך להשתיק לא משום שהוא מפריע למישהו לישון. את המואזין צריך להשתיק ולסלק מארצנו משום שקריאתו מהווה התרסה כלפי אלוקי ישראל!
ומה רע עם ענין נזקי שכנים? אם יש אמת ב”איכות הסביבה” הרי הוא כלול בזה. זה לא נמצא בגמרא?! הרב אפשטיין רואה במדינה מלכות שתפקידה לעשות למען השם, ושמסוגלת מעצם היותה לכך – אם רק תנוהל בידים הנכונות כביכול. ולא היא. לדמוקרטיה נטיה טבעית אל הרשעה, כמ”ש בספר הדרך לשיעבוד, ולא בכדי. עצם מינוי מלך הינו מרידה במלכות השם, כדברי שמואל הנביא, ודמוקרטיה ארצית על אחת כמה וכמה.
…
אמנם כבר נפסק על־ידי רוב הראשונים, כי האיסלם אינו בגדר עבודה זרה, אך הצמדת שמו של האלוקים לאותה דת נפסדת המלאה כל תועבה, רצח ועושק, כאשר בשמה הם טוענים כי להם הארץ ולא לנו, בני אברהם יצחק ויעקב – כל זאת מורה על כך שקריאת המואזין אינה אלא קריאת הקרב של אותם בני השפחה כנגד ה’ אלוקי ישראל.
המוחמדים אינם עובדי ע”ז? לא ברור לי. ומה עם בני השפחה שאינם מוחמדים? כן, יש כאלו.
אותה קריאה אינה אלא המשך קריאתו של גלית הפלשתי בשעתו, אשר חרף מערכות אלוקים חיים, וכולם שתקו כנגדו, ורק דוד הבין את עומק חילול ה’ שבדבר עד שלא יכל לסבול זאת והסיר את ראשו. את המואזין ואת מאזיניו צריך להוריש משום שבעצם מהותם הם מהווים חילול ה’, בבואם לנשל את עם ישראל מאדמתו. המואזין קורא בשם אלוהי האיסלם, וצועק בקול גדול, כי אותו אלהים הוא בעל הכח, הוא השולט, הוא המחליט מי יירש את הארץ…
המשתמש במדינה למטרותיו הוא, אל יפלא בעיניו כשאותו כלי – שלו נבחרים תמידים כסדרם ליצנים חדשים, משמש נגדו בבא תורו, וחכם לומד מנסיונם של אחרים. המציאות מלמדת שלא משנה מה התכוין המחוקק, כי אם אל מה ניתן לכוין את רובה החוק לאחר זמן. צודקים אויבנו במפלגת “יהדות התורה” בציינם שזה ישמש נגד תקיעות השבת (אף שי”ל בזה עצמו). כמו כן, חוקים על “טרוריזם” סופם שיכוונו נגד יהודים, וכן כל הרחבת כח המדינה, סופה לרע ונזק. רק פייגלין ואנשיו מבינים זאת (קצת!), אבל הרב אפשטיין מתנגד חריף.
השתקת המואזין אינה פעולה שנובעת מדאגתנו לאיכות הסביבה. השתקת המואזין היא החיוב החשוב ביותר שחל עלינו כאומה – מחיקת חילול ה’!
חילול השם?! ומה עם חילול השם בכך שממירים סנהדרין בגוף זר, קרי השתקת המואזין באמצעות איומי כלא מטעם הכנסת?! ומה עם המרת עונשי התורה בכלא, שאין לך עבירה שכוללת כ”כ הרבה עבירות כמותה?!
ואם כבר הזכרנו את חוק המואזין, מי יתן ונזכה לחזות בחקיקת “חוק הפעמונים”, אשר יאסור על קיומן של הכנסיות הארורות בארץ הקודש, אשר ודאי מהוות עבודה זרה, אותה צווינו לשבר ולנתץ. לב מי לא יתפלץ בעוברו בפלטרין של מלך, בעיר העתיקה בירושלים, כאשר נשמעים אותם פעמונים, פעמוני הכנסיה, אשר מלבד השקר שב”בשורה” אותה הביאה לעולם – ידיה מגואלות בדם מיליוני יהודים במשך אלפיים שנה. כמובן, שממשלת ישראל החילונית, אשר כבוד שמים וקיום ההלכה אינם מהווים עבורה כלל גורם – לא תעלה על הדעת לחוקק את אותו חוק מתבקש. אפילו תחת אצטלה של רעש ודציבלים, הם לא יסכנו את “מעמדנו הבינלאומי” עבור קיום דבר ה’. אותם אנשים רואים הכל דרך משקפיים של “ריאליות” ו”יחסי כחות בינלאומיים”. אולם עלינו, יראי ה’, מוטלת החובה להיות ערוכים ליום בו השלטון בארץ יהיה בידינו, ואז לחוקק את אותם חוקים הכרחיים, למורת רוחם של אנשי ה”ריאליה” וה”פרקטיקה” שאינם יודעים את ה’.
הכלל, אין צריך לחפש אחר חוקים חדשים, אלא, אם כבר, לחפש לעקור את הקיימים.
בסופו של דבר, הפתרון נמצא הרחק הרחק מגבעת רם, בתוך בית המדרש, ומכסאות למשפט. כי מציון תצא תורה.