ז”ל הרב יהודה אפשטיין שליט”א (מתוך הפורום של קדושת ציון, וקיבלתי רשות לפרסם):
לי יש קושיה אחת שהקשיתי לחבר יקר שבעיקרון אוחז מאד מהרעיונות שלנו, אבל הוא דבק מאד בגדולי ישראל כולל הרב שך, מה שמקשה עליו לומר את האמת תמיד. ובענין התכלת פשוט לו שהתכלת של המורקס זו אכן התכלת, והוא אף פעיל בנושא, ואני שאלתי אותו כיצד זה יתכן שכשאתה מדבר עם יהודי תלמיד חכם על התכלת, אז אם הוא סתם תלמיד חכם שיושב ולומד יש סיכוי טוב לשכנע אותו, אבל אם הוא נמנה על אלו הנחשבים ל’גדולי ישראל’ – הסיכויים שואפים לאפס. והרי אמור היה להיות להפך, שככל שאדם הוא יותר שייך לקבוצה של ‘גדולי ישראל’ הוא ממילא אמור יותר לכוון לאמתה של תורה, ולמה זה תמיד יוצא הפוך? והוא הסביר לי שיש לגדולי ישראל כל מיני שיקולים ואחריות וכו’, והשבתי לו שהנה גם הוא מודה, שעצם היותו של מישהו אחד מגדולי ישראל המוכרים בציבור – זה לא הופך אותו את דבריו ליותר מכוונים לאמתה של תורה, כי אם להפך! ועל כך לא השיב לי, רק חזר ואמר לי שאני לא מבין כמה הרב שך היה גדול בתורה.
