שימור בניינים הפך לדת יקרה שתורמת ליוקר הדירות. עיריית ת”א מוסיפה לרשימה כ-300 מבני בטון בסגנון הברוטליסטי. גחמות אומנותיות ונוסטלגיות של פקידי עירייה ו”מומחים” מטעמה.
בשנות ה-50 עד לשנות ה-70 היה נפוץ למדי סגנון אדריכלי לבניינים שזכה לכינוי “הסגנון הברוטליסטי” (מקור הכינוי מהמינוח הצרפתי לבטון גולמי ולא מהמילה ברוטלי – אלים, כוחני. למרות שזו התוצאה הסופית… תודה לאסף על התיקון). קל לזהות מבנים ברוטליסטים: הם נבנו מבטון גולמי חשוף ללא טיח וצבע. ה”גימור” החיצוני היחיד הם תווי סיבי העץ של הקרשים ששימשו כתבנית בתוכה יצקו את הבטון הנוזלי.
מבנים ברוטליסטים אכן משדרים עוצמה, משקל, בזבוז טונות של בטון שלא במטרה לייצר חוזק במבנה – ממש ההיפך מעידון ופונקציונליות. הכול אפור-בטון.
מורה הדרך של הסגנון הברוטליסטי במאה העשרים הוא האדריכל השוויצרי לה קורבוזיהשהכותרת בקישור בוואלה קושרת לו את התואר “האדריכל החשוב בהיסטוריה”. מעניין לקרוא את התגובות לכתבה. השמאל הכלכלי בעולם הוא, כידוע, נושא דגל הקדמה והנאורות במאה השנים האחרונות. ולכן, השקפת עולמו הסוציאליסטית של קורבוזיה הקנתה לו מקום כבוד בקרב “כוחות הקדמה” ב”עולם הנאור”. התרגום העברי העכשווי למונח “סוציאליזם” הוא “חברתיות” (חברתי, חברתית, חברתיים) – אין אצלנו פוליטיקאי שאינו “חברתי”.
קרוב לוודאי שלהשקפותיו הפוליטיות של קורבוזיה היה חלק נכבד בשירי ההלל ובתארים שנקשרים לשמו. יש לשער שאילו הייתה השקפת עולמו שונה, היה סגנון הבנייה “המהפכני” שלו מוקע כפשיזם אדריכלי דורסני ושיא הכיעור בבנייה. מדהים כיצד עדר של אדריכלים ופקידי עיריות מהללים סגנון בניה סטליניסטי אחיד וכבד ורואים בו “ערך”. גם היום עדיין מהללים את “בגדי המלך החדשים”.
מעניין ולא מפתיע – הקליינטים של רוב המבנים הברוטליסטים היו “מוסדות ציבור”. מבנים שנבנו ב”כסף של אחרים”. מבנים שנבנו בכסף שנגבה בכוח מאזרחים משלמי מיסים. מעט אנשים פרטיים בחרו לקנות דירה, או להשקיע מכספם הפרטי, בבניין ברוטליסטי. יזמים שצריכים למכור דירות חששו בדרך כלל, ובצדק, לבנות בנייני מגורים בסגנון זה. סגנון מרתיע קונים שמתאים למבנה של בתי כלא מסיביים בעלי חזות מרתיעה, או כמטה למשטרה החשאית, הקג”ב המקומי. על פרויקט ממשלתי אמריקאי כושל בסגנון הבנייה הברוטליסטי לדיור למעוטי יכולת בארה”ב כתבנו כאן. אפילו עניים העדיפו לא להיכנס לדירות המסובסדות.
לא פלא שארגון אונסקו של האו”ם הכריז ב-2009 על עבודותיו של לה קורבוזיה כבעלות “ערך תרבותי יוצא-דופן” ו-17 מהמבנים של קורבוזיה הוכרזו כאתרי שימור של “מורשת עולמית”. אותו אונסק”ו יזם את הקפאת בניית הדירות בחלק ניכר של תל אביב במסגרת ההכרזה על בנייני “העיר הלבנה” כאתר מורשת עולמית. כך תרם הארגון במישרין את חלקו המשמעותי להתייקרות הדירות בתל אביב. ה”אידיוטים השימושיים” אצלנו כבר דאגו לעגן זאת בחקיקה מונעת בנייה ופיתוח.