כיצד הציל הרב שפירא זצ”ל את חברון
סיפור אחד מהווה דוגמא לגדלותו ומנהיגותו של ר’ אברום זצ”ל, גבורתו והבנתו את המציאות הציבורית והפוליטית. צירוף תכונות אלו יושם מול המזימות לגרש את יהודי חברון או חלקם בשנת תשנ”ד, והרב זצ”ל זכה להיות בעל חלק מרכזי במניעת המעשה הנפשע.
על גדולתו של הרב שפירא זצ”ל בתורה, בחינוך ובהנהגה נכתב – ועוד יכתב – רבות. זכיתי ללמוד ב”מרכז הרב” לפני כשלשים שנה, כשעדיין היו עמנו הרב צבי יהודה, הרב שפירא, הרב ישראלי- זצ”ל ולטעום משהוא מגדלותם. סיפור אחד מהווה דוגמא לגדלותו ומנהיגותו של ר’ אברום זצ”ל, גבורתו והבנתו את המציאות הציבורית והפוליטית. צירוף תכונות אלו יושם מול המזימות לגרש את יהודי חברון או חלקם בשנת תשנ”ד, והרב זצ”ל זכה להיות בעל חלק מרכזי במניעת המעשה הנפשע.
כזכור, בחודשי חורף 1994 הלך המתח באזור חברון וגבר. התרעות “חמות” על פיגוע גדול שמתכנן החמאס הושמעו בתכיפות וקיבלו אישור מהדרג הבכיר ביותר: בי’ באדר תשנ”ד (21.2.94) זומנו בדחיפות ראשי וחברי המועצות בקרית ארבע והר חברון לישיבה עם מפקד איו”ש, אלוף שאול מופז (שלימים מונה לרמטכ”ל), ועם מח”ט חברון, אל”מ מאיר קליפי. נציגי צה”ל הזהירו כי עומד להתבצע פיגוע רצחני גדול בחברון. היהודים נדרשו לנהוג במשנה זהירות, ולא לצאת מקרית ארבע במשך ימים מספר ללא צורך הכרחי. אזהרה מעין זו, בבהילות כזו ומדרג בכיר כזה, לא ניתנה לפני כן מעולם. נציגי הציבור ביקשו מהקצינים להטיל עוצר על חברון, אך נענו שאין סיכוי שהדרג המדיני יאשר צעד כזה באוירת ה”שלום” שהשתררה בעקבות הסכם אוסלו.
בין משתתפי מפגש החירום היה גם הרופא האחראי על מערך הרפואה הצבאי באזור, ד”ר ברוך גולדשטיין. הוא הצטווה להכין מערכות חירום לטיפול בעשרות נפגעים. ערביי חברון המשיכו בהכנות לפיגוע הגדול: בעיר הופצו כרוזים מטעם ה”חמאס”, הקוראים לתושבים להתכונן לעוצר ממושך ולהצטייד במזון. הידיעות הגיעו לתקשורת הישראלית. בעיתון “ידיעות אחרונות” שהופיע ב -25.2.94, בוקר חג פורים (שנכתב והודפס בלילה הקודם) נכתב: “מבוקשי עז א-דין אל קאסם הודיע לתושבי העיר באמצעות כרוזים, הודעות ברמקול וכתובות על קירות לאגור מזון לקראת עוצר ממושך, בשל כוונתם לבצע פיגוע גדול”. ההסתה גברה גם במערת המכפלה. בערב פורים החרישו זעקות “אטבח אל יהוד” את קריאת המגילה, אך החיילים במקום נותרו חסרי אונים. הרופא ברוך גולדשטייין, שנכח במקום, יצא ממערת המכפלה באמצע קריאת המגילה. למחרת, בבוקר חג הפורים, עם שחר, נכנס ד”ר ברוך גולדשטיין, לבוש מדי קצין בדרגת סרן, לאולם יצחק במערת המכפלה. לפתע נשמעו מהאולם צרורות ירי ממושכים. החיילים שחשו למקום מצאו בו את גופותיהם של 29 ערבים, וכן את גופתו של ד”ר גולדשטיין.
האירוע גרם לתדהמה, הלם וזעזוע עולמי. באורח מוזר, בראש המגנים עמדו אלו שזה עתה התחבקו וחתמו על הסכמים עם ראשי הטרור הערבי, וקיימו קשרים חמים עם רוצחים. יהודי חברון, למרות שלא היו מעורבים כלל באירוע, הוצגו כאשמים. סדרת הפיגועים ורציחות יהודים שקדמה לאירוע – הושכחה. חוגי השמאל ניצלו את ההזדמנות להסית נגד כל יהודי חברון, והתרכזו בניצול האירוע להשגת שאיפתם הנושנה: גירוש יהודי חברון וחיסול היישוב. אבירי המוסר של השמאל החלו לדגול לפתע בענישה קולקטיבית, חיסול יישוב יהודי וגירוש עשרות משפחות עקב מעשה של יחיד. מאמרי שטנה והסתה הופצו בכל כלי התקשורת. הלחץ המסיבי והמאורגן, שאליו הצטרפה התקשורת בארץ ובעולם, אכן הועיל: ע”פ פרסומים מאותה תקופה, בכ”ג באדר תשנ”ד (6.3.94) הושג רוב בממשלה בעד פינוי מתיישבי חברון.
מאתר היישוב היהודי חברון, כאן.