יהדות אנגליה, נא להכיר – משק כנפי ההיסטוריה‎

המאבק של יהדות אנגליה כנגד הגזרות על החינוך התורני עולה שלב, והפרלמנט שם נערך לקריאה שלישית של חוק השמד בטרם יובא לאישור בית הלורדים. בשעה שכאן בארץ הקודש מתאוננים על שכר המורות ועל אופק חדש, על מצוקת כיתות במקומות מסוימים ועל פיתויים שמציעים למוסדות כאלו ואחרים בכדי שישנו מהדרך המסורה באי-אלו פרטים – הכל דברים שחשוב להאבק עליהם ולעמוד על נפשנו – באנגליה זוממים על-פי חוק להכניס את תכני הכפירה והתועבה הקשים ביותר כלימודי חובה בכל המוסדות ללא יוצא מן הכלל, כאשר סנקציות פליליות מושתות על הורים, מלמדים ואנשי צוות שלא ישתפו פעולה עם הגזרה הנוראה.

וכך אנו למדים על-פי הדיווחים מהאי הבריטי על “משאו המסעיר והדרמטי של העסקן הוותיק הרה”ח ר’ שמואל גרשון גראד שליט”א מראשי העסקנים בענגלאנד שנשא במעמד ההיסטורי מול בניני הפארלימנענט ביום שלישי פרשת יתרו במקהלות המוני בני יהדות ענגלאנד שבאו לזעוק ולהתחנן על נפשם על יהדותם ועל אמונתם”. כן אנו למדים על מכתב מרטיט של ראש ישיבת גייטסהד הגאון הגדול רבי אברהם גורביץ, אשר מורה כי באם יעבור החוק סופית, יאלצו בני יהדות אנגליה לעקור ל’ארץ אחרת’. לצד הדיווחים על פעילות ענפה של עסקני אנגליה לביטול הגזרה, אנו שומעים גם על “עצרות תפילה ובקשה להצלת יהדות אנגליה מיד מצריה ומעמדי מחאה רבי משתתפים בראשות גדולי רבני אנגליה אל מול בנייני הפרלמנט הבריטי המכריזים כי בית ישראל לא יוותר בשום פנים ואופן על יהדותו וימסור עליה את נפשו ומאודו.”

ובכן, יש לי הצעה לא רעה בכלל עבור יהדות אנגליה, הצעה יעילה בהרבה מאשר הפגנות מול הפרלמנט הבריטי, אשר עלולות להתפרש כ’התגרות באומות’. במדינת ישראל, כידוע, מחנכים מאות אלפי יהודים את ילדיהם לתורה ולמצוות, חלקם על טהרת הקודש ממש, חלקם עם לימודי חול כאלו ואחרים על-פי הבנת ראשי הקבוצות השונות שמחילים את הפסיפס הרחב של הציבור החרדי בארצנו. נכון, גם כאן יש נסיונות, אבל ניתן להתמודד אתם, וככל שעובר הזמן, כך עולה מספר המוסדות התורניים והמטוטלת נעה לכיוון רוב של שומרי מצוות בארץ הקודש, עד שביום מן הימים – והוא קרוב יותר ממה שחושבים – החינוך הרשמי בארצנו יהיה על אדני התורה והיראה.

ישנו מושג שנקרא ‘משק כנפי ההיסטוריה’. ישנו תהליך שמימי שמתרחש כאן. ישנה תכלית לבריאה, שבמרכזה מלכות ה’, כאשר נשגב ה’ לבדו ביום ההוא. וזה יקרה בירושלים, לא בלונדון. גם לא בניו-יורק או בפריז או באנטוורפן. זהו תהליך שהולך ומתרקם כבר מעל מאתיים שנה, ועל-אף נסיונותיהם של כל מתנגדיו לעצור אותו – לא רק שלא עלה בידם, אלא הוא זוכה כעת לתאוצה אדירה. יהדות אנגליה זכתה למסר משמים, שהגיע הזמן לארוז את המזוודות, ולא סתם ל’ארץ אחרת’, אלא לארץ בה בחר ה’ להשכין את שכינתו. ואם דואגים מפני מצוקת הדיור, חופה של עזה עשוי מאד להיות פתרון נאות להקמת ערים וישובים בהם ילמדו את תורת ה’ בלא לימודי כפירה הנכפים על-ידי השלטונות. כדברי הרב גורביץ, בית ישראל לא יוותר בשום פנים ואופן על יהדותו וימסור עליה את נפשו ומאודו. יש רק לקוות, שאחר שנות גלות כה רבות, יבינו ביהדות אנגליה, כי שמירת היהדות כוללת את הבנת היעוד התורני, התכלית הא-להית בבריאה והכרת מקומנו ויעודנו, ובכלל זה ההבנה, כי עתידם אינו נמצא בארץ האי. השמש שוקעת על יהדות אנגליה, והגיע הזמן לשוב הביתה, לארץ בה בחר ה’, בה עיניו נמצאים מראשית השנה ועד אחריתה. הגיע הזמן להתחבר למשק כנפי ההיסטוריה ולהטות שכם במאבק היהדות החרדית להפיכתה של ארץ ה’ לארץ בה התורה תהיה חוקת האומה. ברוכים הבאים יהדות אנגליה, ברוכים השבים לארץ ה’!