כולנו אלי פלדשטיין
עלינו להבין, כי מה שנעשה לאלי פלדשטיין אינו מכוון רק כלפיו אישית, גם לא כלפי ראש הממשלה. ויותר ממה שהם מנסים להעניש את פלדשטיין על החטא הנורא של קעקוע הנרטיב התבוסתני של ‘עסקה בכל מחיר’ וכניעה למרצחים העזתים, הם רוצים לסמן עבור כולנו את גבולות הגזרה, עד היכן מותר לנו לפעול במסגרת השקפת עולמנו, ומתי זה הופך להיות מסוכן עבור מי שמעז להתעסק עם האליטות. ורוב האנשים, כידוע, אינם מכניסים את עצמם לסיכונים מיותרים.
כוונתם היא, שכל מי שיפעל למען אג’נדה של מדינה יהודית, של נצחון יהודי, של הנחלת ערכי התורה – יחוש מאוים על-ידי המערכת. אם עד כה חשבנו שדי בשכנוע רוב הציבור בצדקת דרכנו, מעתה יש פרמטר אחר שעלינו להתחשב בו – האם מה שאנחנו אומרים ועושים הוא ‘תקין’ בעיני האליטות, או שמא זה נמצא מתחת לרף התקינות שנקבע על-ידם. ואם האליטות החליטו, כבמקרה הנידון, שיש לכפות על ישראל עסקת כניעה שתוביל לתבוסה ישראלית בעזה משום שזה מה שמקדם את אג’נדת אוסלו – אז מי שפועל בכיוון ההפוך אינו יריב פוליטי מבחינתם, כי אם עבריין שיש להתיחס אליו גרוע מאשר למחבל נובחה.
אם אלי פלדשטיין יפול קרבן בידם, יהיה בכך תקדים מסוכן ביותר. אין מדובר רק במאבק על חפותו של פלדשטיין, מדובר במאבק על זכותם של יראי ה’ והיהודים הנאמנים לעמם ולארצם להתקיים בארץ הזאת! לא פחות מכך!
מדובר אמנם בפרפורי הגסיסה של אנשי ההגמוניה, אשר עיניהם כלות בראותם כי אין להם כל סיכוי להפוך לרוב בקרב העם, אך במצב כזה, סכנתם כפולה ומכופלת, ועלינו להיות מודעים לכך. המאבק על חפותו של פלדשטיין הוא מאבק על זכותנו לומר את דעתנו ולפעול לאור מצפוננו. אל יהי הדבר קל בעינינו.
ברוסיה נפל הבולשביזם אחר שמרבית העם קץ בו. בישראל הוא עדיין שולט ברמה, בצורה מתוחכמת ומעונבת, באמצעות ניסוחים משפטיים ומניפולציות תקשורתיות. לכן הוא מסוכן בהרבה, ועיקר הקושי הוא לזהות אותו ולהבין היכן אנחנו עומדים. מחובתנו להשתמש בעיניים ובשכל שחנן אותנו הבורא כדי להבין את גודל השעה, להתעלות לאתגר ולסלק את שלטון הרודנות מחיינו. אחר שתהיה כאן דמוקרטיה אמיתית שמבטאת את רצון העם, נוכל לפעול לכיוון של כינון מלכות ה’ ובכך להשלים את התהליך האדיר של שיבת ציון בימינו.