מסורת וחדשנות
יש אנשים שהמסורת נר לרגליהם והם לא מוכנים לשנות כמלוא נימא מתפיסת העולם ומההנהגות של הדורות שקדמו להם. ויש שמאמינים שהתורה ניתנה להם כדי למצוא בה את חלקם, וששים לחדש תפיסות והנהגות ללא שום מחויבות למה שמקובל, גם לא למה שהם עצמם חשבו או התנהגו אמש (וכמובן יש גם הרבה דרגות ביניים). סבא זצ”ל היה נאמן וחרד למסורת (אותה קיבל מאבותיו, מרבותיו, ובעיקר מחותנו הגדול סבא הגרמ”פ זצ”ל) בכל ליבו, אך מאידך היה חדשן נועז ללא חת כפי שידוע ומפורסם. הוא דיבר ועסק רבות בצורך להעביר לדורות הבאים את ההגדרות המסורות לנו ולא להמציא ולא לחרוג כלל ממה שקיבלנו, והיה מתריע ומעיר כשראה מנהגים חדשים בציבור הדתי השונים מהמסורת הידועה לו. ודוקא מתוך זה סלד מאוד משימור דברים חיצוניים שאינם קשורים למהות התורה והמסורת, והיה שש לחדש כשהאמין שחדשנות זו גופא היא שמירת רצון ה’ האמיתי המסור לנו בתורה.