ציטוט מתוך טורו של עו”ד נתן רוזנבלט באתר JDN:
…
עלינו לחדול מהשימוש בשתדלנות, שאולי יואילו בטובם להרשות לנו לצאת מתחום המושב שלנו, אנחנו נקבע, בסייעתא דשמיא, היכן נתגורר.
השבועות האחרונים הוכיחו לנו כמה גדול כוחו של ציבור, אתה יכול לזכות ברוב מוחלט וברור בבחירות, אך כאשר ציבור גדול חש שלא מתחשבים בו, אי אפשר לעמוד כנגד הצונמי שהוא יוצר.
אנחנו לא יכולים להפגין כמוהם ולחסום את נתיבי איילון לילות שלמים, כשניסינו לעשות עשירית מזאת, זה הסתיים באין ספור פצועים ועצורים, אך אנחנו כן יכולים לעשות מה שקוראים היום “לשנות את הדיסקט”, אין צורך ביד חזקה ובזרוע נטויה, אלא בצעדים קטנים ומדודים: תקנת העיר בבית שמש, הרשמה מאסיבית בחריש, דירה אחרי דירה בעפולה ונוף הגליל, רכישה סיטונאית בעכו ועוד.
מדובר במהפך מחשבתי, לפעמים ההבדל בין עבדות לחירות, הוא רק בהחלטה לעשות משהו ולהפסיק את התלות בזולת. במקום ש”הם” יגידו לנו היכן נגור ועד היכן תחום המושב שלנו, אנחנו נקבע אותו בעצמינו, וכך נזכה לצאת מעבדות לחירות.
דברים דומים מפי הרב אהרן שמעדרא (מתוך ראיון בירחון “קדושת ציון” גליון 50 עמ’ 22):
כשהתעסקתי בחיפוש מקומות מגורים לציבור החרדי, הגעתי למקומות שהיו מכרזים על הקרקע ממש במחיר אפס, והיה יכול להיות אטרקטיבי מאד. אחרי שהשקענו הרבה כספים וזמן רב של פגישות מכל הסוגים למיניהם, ראשי עיר, עסקנים, עורכי דין ועוד, ופגישות חביבות עם מנכ”לי משרד השיכון, אמרו לנו בסוף שזה לא ילך, בטענה, שאם יבואו ציבור חרדי לגור במקומות אלו, ישנו את כל אופי השכונה.הגעתי אז למסקנה שאין להתעסק בעניינים אלו על ידי משרדי ממשלה וכדומה, אלא צריך לעבוד באופן פרטי לשכנע אנשים לרכוש בתים למגורים היכן שליבם חפץ, ולעשות הכל שיהיה להם טוב כך.