רועדים או רוקדים
1. ר”ה הוא החג היחידי שיש לו שני ימים. ובאמת יש לו שתי בחינות
2. ישנו נידון האם ר”ה עיקר מהותו יום הדין – בר”ה יכתבון, שלושה ספרים וכ”ו. או יום המלכת ה’ – כמו בכל התפילה. וכן ידוע שיש בתקיעת שופר ב’ בחינות אלו.
3. ראה זה פלא: כל התפילות שתוקנו בארץ בזמן חז”ל עוסקות במלכות, כל הפיוטים בחו”ל בגלות עוסקות בדין.
4. דרך רמז: עזרא עולה לארץ ישראל – אל תעצבו כי חדות ה’ .
5. יתכן לומר דבר נפלא – כאשר עם ישראל בחו”ל עיקר הבחינה היא יום הדין, כאשר עם ישראל בארץ ישראל עיקר הבחינה יום הממלכה.
6. ראה במאמר החכמה לרמח”ל המבאר כיצד צריכה מלכות ה’ להתגלות בעולם: שהאומות כפופים לעם ישראל, ועם ישראל בארץ ישראל.
7. שהרי בחו”ל דומה כמי שאין לו אלוקה – שכן הקב”ה מלך רק בארץ ישראל. אין מלך בלא עם, ואין עם בלא ארץ. והראיה שכל מצוות הכלל – מלך סנהדרין שופטים שוטרים – רק בא”י.
8. אין מתגירים שעם ישראל בחו”ל – לא היה אפשרות (ראה הגר אברהם בן אברהם, ובכלל מי רוצה להידבק באומה נרדפת)
9. כאשר עם ישראל עלו בבית שני – ואל תעצבו חשבו שזה ממשיך כמו בחו”ל.
10. לכן אנו אומרים בתפילה: תן כבוד לעמך, שמחה לארצך.
ובפרשת השבוע הפסוק המרכזי
וּמָל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: