ספר תולדות יעקב יוסף פרשת חקת אות י”ב:
ועתה נחזור לביאור משנה האשה נקנית וכו’. כי שמעתי ממורי פירוש הפסוק חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך (תהלים קי”ט נ”ט), והענין כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז’ כ’), ר”ל שלא יהיה בטוב ההוא אשר יעשה מבלי שום פניה וחטא, זה אי אפשר. וביאר כי כשיעשה טוב בלי שום דבר רע, מתגרה בו היצה”ר, מה שאין כן כשרואה היצה”ר שיש בו [תערובת] חלק היצה”ר מניחו והולך לו, ואז גומר הדבר ויעשה לשמה אח”כ. וז”ש ישראל גנבים כו’, כי צריך לגנוב דעת היצה”ר בכל דבר מצוה. וז”ש חשבתי דרכי וכו’, ר”ל בכל דבר מצוה או קדושה בהתחלה חשבתי דרכי להנאתי הגשמי, ואח”כ ואשיבה רגלי אל עדותיך, ר”ל רגלי, הרגל שהורגל אצלי שלא לשמה, אז עשיתי לשמה. וזה שאמר חצות לילה אקום, ר”ל לתועלתי הגשמי, כי מיד שיתעורר משינתו לשם שמים אי אפשר, אלא חצות לילה אקו”ם לצרכי, ואז בדבר הטבע יכול לגבור על הטבע שינת חצות ודפח”ח. והוא כלל גדול ללמוד במחשבה זרה בתחלה או בתפלה, שלא ימנע עבור זה, רק יגנוב דעת היצה”ר ואח”כ יעשה לשמה ודי בזה.
ע”כ.
אמנם ספר חסידי, אבל קבל האמת ממי שאמרה.