פר’ נח: וורט חזק של הרב ישעי’ הלוי הורוביץ – הובא בס’ אם הבנים שמחה

הועתק מתוך סקירת הספר שע”י הרב בצלאל גנז בגליון קדושת ציון האחרון (לא בדקתי מקורות בפנים):

וכעת אוסיף בעזה״י עוד ראיה על אמיתת דברינו, מרבנו הקדוש בעל השל”ה בפרשת לך לך (תורה אור בהג”ה), שבאר את דברי רש״י (בראשית יב כ) שכתב על ‘מארצך’ (שם פסוק א) – “והלוא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן, אלא כך אמר לו – התרחק עוד משם וצא מבית אביך” עכ״ל רש״י ז״ל. וכתב רבנו השל”ה, וז״ל: “הקב״ה ידע באברהם שמקיים כל התורה כולה ואפילו כל דברי רבנן, ובוודאי היה מחמיר בכל החומרות, ואפשר שהיה מחמיר ג״כ שלא יעלה לארץ ישראל לדור שם בקביעות, לקיים דברי רב יהודה בכתובות (קי:), האומר – “העולה מכבל לא״י עובר בעשה, שנאמר (ירמיה כז כב) ‘בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי'”, ועניני אברהם אבינו היו כולם רומזים על העתידות אף שעדיין לא היו, על כן צוה הקב״ה מתחילה שיעקור דירתו ממקומו הראשון שהוא בבבל, ובא לחרן שאין לה דין בבל, ומאחר שהיה דר בחרן, אז אמר לו הקב״ה – צא והתרחק עוד, כי אז מותר לך לעלות לא״י, כי רב יהודה לא אסר אלא לעלות מבבל לא״י משום דכתיב ׳בבלה יובאו ושם יהיו׳ וגו’, אבל משאר ארצות מותר לעלות לא״י. ואין להקשות מה היתר היה לילך מבבל לחרן, מאחר דכתיב ׳בבלה יובאו ושם יהיו׳ וגו’, ואם אסור לילך לקבוע דירה בא״י – ק״ו לשאר ארצות. וי״ל, שזה היה להצלת נפשות, כי אין סומכין על הנס מאחר שהושלך לכבשן האש. זהו רומז – צא והתרחק עוד, כדי שיקבע תחילה דירה בחרן ואח”כ יעלה משם לא״י”, עכ״ל.

וכבר כתב רבנו השל”ה בדבריו שם (אות יח), דעניני אברהם אבינו כולם רומזים על העתידות, על כן הורינו כזה על בניו אחריו, שאם באו בפעם אחת במקום שישבו שם בסכנת נפשות וניצולו, שוב אסור להם להשאר עוד שם במקומם, רק מוכרחים להתרחק משם ולילך לארץ ישראל. כן יוצא מדברי רבנו השל״ה הנ״ל.