“אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא” (חבקוק א, ז)
נגד מה שאמר שנורא הוא, אומר שממנו משפטו יצא, רוצה לומר, שהוא אינו נוהג לפי חקת המשפט הקבועים. שיש משפטים קבועים בין העמים והמלכים, שאין למלך או לעם להתגר מלחמה על עם אשר לא חטא כנגדו, וכל-שכן אם הוא נכנע תחתיו, והם נימוסים קבועים לכל העמים. אבל הוא לא יביט על משפטי המדינות וחוקיהם, רק יקבע לו משפטים כפי רצונו, להסיר גבולות עמים, ולהרעיש ארצות; ועל-כן מתיראים מפניו.