“חסד לאומים חטאת” – באופן ציני, לוקחים דווקא מהחלשים כדי לחלק למקורבים
רבים דיברו על כך שדו”ח העוני של הביטוח הלאומי “מנופח” ולא אמין. יש כאלה שהוסיפו שחישוב קו העוני למשפחה “מנפח” את מימדי העוני. ההנחה היא שככל שיציגו נתוני עוני גבוהים יותר – יגדלו התקציבים המועברים לביטוח הלאומי לטיפול בעוני. הבעיה האמיתית היא שהביטוח הלאומי פועל באופן אקטיבי להגדלת העוני ולא להקטנתו.
לשם ההסבר ניקח את המשפחה הכי מצויה (שכיחה) שיכולה להיות:
הבעל מכניס 7,927 ש”ח והאשה 5,715 = 13,642(הכנסה חציונית 2014)
קו העוני למשפחה עם 4 ילדים – 11,083, עם 5 ילדים – 12,387
הבעל משלם דמי ביטוח לאומי 817 ש”ח והאשה 396 ש”ח, יחד 1,213 ש”ח
הביטוח הלאומי הוריד את המשפחה להכנסה של 12,429 ש”ח – קרוב מאוד לקו העוני. אם נוסיף להוצאה תשלומי מס הכנסה של כ 450 ש”ח – הם יורדים מתחת לקו העוני.
עכשיו לאחר שאותה משפחה ירדה מתחת לקו העוני – הביטוח הלאומי מציל את המצב עם קצבת ילדים של 864 ש”ח.
אבל זה עדיין הצד הטוב של הביטוח הלאומי. אם באותה משפחה יש מפרנס עצמאי, המצב מחמיר. חשוב להדגיש שעבודה כעצמאי אופיינית יותר לציבורים החלשים בישראל ערבים וחרדים. ציבורים אלו מודרים מהמגזר הציבורי שאליו זורמים כספי משלם המיסים. בתור עצמאי יאלץ המפרנס להוציא זמן וכסף נוספים על דיווח נפרד למס הכנסה (נוסף על הדיווח למס הכנסה). ומעבר לכך, בניגוד לשכיר שעם פיטוריו או פשיטת רגל של העסק, זכאי לדמי אבטלה, עצמאי יקבל מביטוח לאומי בעת פשיטת רגל… רק עיקולים וקנסות.
מאתר מסתברא – כלכלה עברית, כאן.